בן צפורה ויצחק בן-ציון

בוגר מחזור מ"ט (תשכ"ח, 1968)

נולד (8/4/1950) באוסטריה

שירת בחטיבת הנח"ל
מספר אישי בצה"ל: 2052549

נהרג בעת מילוי תפקידו (5/4/1969)

הובא למנוחת עולמים בבית העלמין הצבאי בחיפה
בן 19 בנופלו

משה או מוסה, כפי שכונה בפי חבריו, נולד בעיר זלצבורג באוסטריה בשנת 1950. ‏ בהיותו כבן ארבעה חודשים עלה ארצה וגדל והתחנך בחיפה במרומי הכרמל. הוא ‏ למד בבית הספר הריאלי והיה חניך תנועת הצופים, בה הדריך שנתיים.‏

מוסה התלבט רבות בדבר ייעודו הצבאי. הוא לא ידע לאן לפנות: האם עליו ‏ להשלים את לימודיו - כפי ששאפו הוריו או לשרת בחיל קרבי או בנח"ל. באותה ‏ תקופה היה נוהג להציג שאלות למדריכיו, לאנשים שחשב שיוכלו לתת לו ‏ תשובות. עמיקם, מדריכו בשמינית, אמר עליו: "הוא היה נוהג להציג שאלות ‏ ומנסה להגיע יחד אתך לתשובה".‏

לבסוף בחר לעבור את שירותו הצבאי במסגרת הנח"ל ולצאת עם חבריו ל"מבוא ‏ חמה", כהגשמת העקרונות שעליהם חונך בתנועה.‏

הוא היה מרוצה בבחירתו. וזו - התאימה לאופיו. הוא לא היה איש צבא, הוא לא ‏ אהב את המסגרת הצבאית הנוקשה, הוא היה איש הרגש, כפי שיומניו מעידים, ‏ ואיש המעשה. מוסה אהב את החופש, המרחבים, בהם יוכל להתייחד עם הטבע, ‏ עם הארץ, אותה אהב מאוד. דרכים רבות הכיר ככף ידו ובכל זאת, בכל פעם ידע ‏ למצוא דברים חדשים ליהנות מהם.‏

מותו היה אופייני לדמותו. באחד הטיולים שערך במקום שתמיד היה אומר עליו ‏ ‏"הנוף פה משגע" - נפל.‏

אני זוכרת - ‏ לאחר שקיבל את תוצאות בחינות הבגרות וציוניו היו גבוהים אמר לאמו: "ראי, ‏ אימא, עם ציונים כאלה ותעודה כזאת, כל הדרכים פתוחות לפני".‏ אך הדלתות לא הספיקו להיפתח, כי לפני שניסה לפתחן נקטעו חייו, שלושה ‏ ימים לפני מלאת לו 19 שנים.‏