בן תקווה ויוסף

בוגר מחזור ל"א (תש"י, 1950)

נולד (21/10/1931) בחיפה

שירת כמפקד איזור בחיל הרגלים

נהרג בעת מילוי תפקידו בתל קציר (10/5/1951)

הובא למנוחת עולמים בבית העלמין בדגניה א'
בן 20 בנופלו

אוריאל ילוז נולד בחיפה ב-21 באוקטובר 1931. את שנות ילדותו ובחרותו עשה בעיר הזאת. בה גדל והתחנך. את חוות הדעת ‏הראשונה על אישיותו המבריקה קיבל מאת הגננת אסתר דרימר, אשר חינכה ‏אותו במשך שנתיים (1936-7) וכתבה על אורי שהוא מצטיין בכשרונותיו, מנותני ‏הכיוון בגן, נבון ופיקח, רגיש וטוב לב.

בגיל שש התקבל אורי כתלמיד בבית הספר הריאלי העברי בחיפה ובד בבד עם ‏לימודיו המשיך בפעילותו החברתית והצטרף בשנת 1941 לשבט "משוטטי ‏בכרמל" של הסתדרות הצופים העבריים בארץ ישראל שבחיפה, והיה לאחד ‏מפעיליו המוצלחים. חביב היה על חבריו ומכריו ועל חניכיו שבגדוד "החושלים". ‏קשריו עם חניכי אותו הגדוד היו הדוקים עד יומו האחרון.‏

בשנתו ה-16 הצטרף אוריאל לארגון ה"הגנה" ולחם על שחרור חיפה בשטח ‏הקרבות הקדמי, בקו הראשון.‏

באמצע שנת לימודיו האחרונה עזב את בית הספר והצטרף אל חבריו בקיבוץ תל-‏אל-קסר (כיום: תל קציר) כחלק מקבוצת נח"ל. תקופה קשה הייתה אז - תקופת ראשית הקמת ‏המדינה. אורי הצטרף אל חבריו באזור הספר לבסס את מדינת ישראל בשטחיה ‏שבקרבת האויב. הגיע - ונכנס לפעילות רב גונית חברתית וביטחונית כאחת.

ידוע היה ברוחו העליזה ובכשרונותיו המרובים, בד בבד עם רצינותו בהיכנסו ‏לתפקיד מפקד אזור (מא"ז) לאחר קורס קצינים אליו נשלח מטעם הצבא. גם לאחר סיום השירות הצבאי הרשמי, הצליח ‏מאוד בקשריו עם הסביבה, כשם שהצליח להדביק את חבריו מרוחו העליזה - ‏ ולפתע פתאום - הכול נדם.‏

אוריאל נפל בבניין תל קציר בשנת כ' לחייו, בתאונת דרכים - תאונת עבודה.

המשפחה