בן שרה ואליעזר

בוגר מחזור ל"ב (תשי"א, 1951)

נולד (23/3/1933) בליטא

שירת בחיל הרגלים

נהרג בעת מילוי תפקידו (30/10/1954)

הובא למנוחת עולמים בבית העלמין הצבאי בחיפה
בן 21 בנופלו

מרדכי (מקסיק) ירושלמי נולד בקובנה שבליטא ב23- למרץ 1933 להוריו ד"ר ‏ אליעזר ירושלמי ז"ל ושרה. ‏

שפת אמו הייתה עברית מקטנותו גידלוהו הוריו, מורים ומחנכים על טהרת ‏ הלשון העברית. בזמן השלטון הסובייטי המשיך בדיבור העברי מתוך עקשנות. ‏ התמרד במורה שנהגה ללעוג לעברית ועורר גם את חבריו למרד. ‏

בקיץ 1941 היה במחנה ילדים בפולנגן, נפל לידי הנאצים והפשיסטים הליטאים ‏ וניצל בדרך נס. כך ניצל בנס בגטו שבלי ביום ב"אקציה" על ילדים, זקנים ונכים. ‏ גם בימים ההם שמע תורה מפי אביו, כי תשוקתו לדעת הייתה גדולה. אחרי ‏ טלטולים ונדודים נפגשו בני המשפחה, נצטרפו ל"בריחה" והגיעו לאיטליה. ‏

בדרך, באחד המחנות באיטליה, נטפל לפסנתר ולא הרפה ממנו, כי עוד מילדותו ‏ גילה נטייה למוסיקה. גדולי המוסיקה באיטליה גילו שהוא כשרון גדול. אחרי ‏ בחינות קונקורס נתקבל לאקדמיה ס"ט ציציליה אשר ברומא. וגם המשיך לימודיו ‏ הכללים באיטלקית ובעברית. נתן קונצרט ברומא בנשף חנוכה תש"ח והצטיין. ‏ לבסוף נכנס לליצאום איטלקי ברומא ואגב כך התכונן בכל הלימודים ‏ העבריים. בינתיים ביקר בבתי נכות ועתיקות ברומא ובסביבותיה, חקר ודרש ‏ והוסיף דעת.‏

מיד לעלייתו לארץ בפברואר 1949 נכנס לכיתה השישית של בית הספר "תיכון ‏ חדש" בתל אביב ובשנת הלימודים החדשה עבר לבית הספר הריאלי בחיפה, אשר ‏ סיימו בגיל י"ח בהצטיינות ובהצלחה. התפרסם שם בייחוד בעבודתו הגדולה על ‏ דנטה (נתפרסמה בקובץ בית הספר הריאלי). המשיך גם במוסיקה ובספורט. עמד ‏ בבחינות הכניסה לאוניברסיטה במחלקה למדעי הרוח. גמר את השנה הראשונה ‏ בהצלחה. המשיך גם במוסיקה. ‏ בהיכשלו בטייס עבר קורס לסמלים ולאחר מכן גם קורס למודיעין. נשא את נפשו ‏ לקורס קצינים. רשיון זה ניתן לו רק לפני גמרו את שירותו בצבא. בזמן שירותו ‏ גילה מסירות ודייקנות בלתי רגילה. שמח מאוד בהגיע הפקודה לצאת לקורס ‏ קצינים.‏

נפל על משמרתו בג' בחשוון תשט"ו (30 באוקטובר 1954). הובא למנוחת עולמים ‏ בחיפה.‏

בספר "גווילי אש" תשי"ח מודפסים פרקי זיכרונותיו ממחנה "פולנגן" שבליטא ‏ וקטעים מיומנו שניהל בארץ. כמו כן מודפסת בספר הנ"ל קומפוזיציה שלו ‏ ‏"רומנצ'ה" לפסנתר וכינור. ‏ אמא