טוראי יובל טולצ'ינסקי זכרו לברכה
בן שושנה ושלום

בוגר מחזור כ"ח (תש"ז, 1947)

נולד (9/4/1929) בחיפה

שירת כלוחם בחטיבת יפתח, בפלמ"ח

נהרג בקרב במשטרת "נבי יושע" (מצודת כ"ח) במלחמת העצמאות,
(20/4/1948)

הובא למנוחת עולמים בבית העלמין הצבאי בנבי יושע
בן 19 בנופלו
הדליקו נר זיכרון בדף זה
 
סיפור חייו:
אין אני "אימא" באה לספר "הלל" על יובל. מתוך הנחה שכל פרסום באיזה שטח ‏ שהוא איננו לפי רוחו.‏

בהמצאת חומר עליו יכולתי לפנות אל רבים, הן מבין מכרי והן מבין מוריו ‏ ומפקדיו, נמנעתי מכך ולא בלי סיבה.‏

עד שנתו העשירית נהגתי אני לטייל אתו והרבה. בכל הזדמנות ברגל ובנסיעה על ‏ הכרמל ומחוצה לו, מאז מלאו לו 10-11 שנה נהגתי לשלוח אותו בכל חופש לאחד ‏ במקומות בארץ בעיר ובכפר. כתוצאה מזה עשירה אני במכתבים מבית השיטה ‏ ומנהלל, מכפר ויתקין ומירושלים ועד שנתו האחרונה הלא מלאה מן הגליל.‏

בתקופה מאוחרת יותר שוב נשלח לכל פינה בארץ, והפעם לא על ידי. משהו ‏ נעלה יותר שלחו, ואני רק לויתיו ביקרתיו עד כמה שניתן. 19 שנה היה לי בן, ‏ תשע עשרה שנה מלאות עניין ויופי.‏

ביגון ובגאון אני מצרפת את דברי אלה לקטעים ממכתביו. את המושג תנחומים ‏ אין לצרף, כי אין העולם ניחומים.‏

הוא נולד בראש חודש ניסן תרפ"ט, 9 באפריל 1929.‏ גדל והתחנך על הר הכרמל.‏ החל וגמר את בית הספר הריאלי, ויצא להכשרה בדפנה.‏

יובל טולצ'ינסקי , יהי זכרו ברוך.‏

‏ אימא יקרה!‏

היום הובלנו את יובל שלך - שלנו לקבורה... לנצח נצחים תעמוד מצבת הזיכרון ‏שהצבנו ליובל ולחבריו שנפלו מות גיבורים וקדושה לרגלי מבצר נבי יושע.‏

את יובל הכרתי מלפני שנים. אותך איני מכיר, אבל משהו דוחף אותי לכתוב ‏אליך מילים ספורות אלו. בגבורת נפש וחירוף בהקדשת חייו הוא על קידוש ‏האדם נפל - גבורתו העילאית כסמל תהי לנו בהמשך המלחמה - האדם. והרי אנו ‏מתחנכים, מחנכים ונלחמים על קדושת שם האדם ועל כבוד האדם.‏

הנר אשר הדליק יובל בנפלו יאיר לנו את הדרך לקראת השחרור המלא. מהיום ‏נבי יושע "מצודת כ"ח" תקרא, כי על כיבושה נפלו עשרים ושמונה מטובי בניכם - ‏חברינו.‏

ה' ואנחנו ניקום דמם.‏

שלך בהערצה על גבורת אם שגילית,‏ פלמחני"ק
 
נרות שהודלקו לזכר יובל טולצ'ינסקי:

נר זכרון
בית הספר הריאלי העברי בחיפה
 
נר זכרון
אורנה רוזנברג  2020
יובל היה בכיתה של אמא שלי, רות מונהייט. כל שנה היא היתה מדליקהנר לזכרו. השנה, לאחר מותה, אני עושה זאת במקומה.
 
נר זכרון
שחר שטיין  2020
משפחת יובל היקרה,
היום ביום הזיכרון ובמהלך השנה אנחנו זוכרים את יובל.
כנער זכיתי לפגוש את שושנה ולשמוע ממנה על יובל. 30 שנה ויותר עברו מאז נפגשנו אך דבריה על יובל והכאב שסחבה עדיין חקוקים בנפשי.

חשוב היה לי שזכרו ימשיך הלאה ובנותי ובני שמעו עליו מפי בילדותם. היום הבנות כבר חיילות. ולהן גם חשוב להמשיך ולהזכיר אותו. עכשיו הן ממשיכות לשאת את זכרו הלאה.

אנחנו ממשיכים לזכור את יובל ואת חבריו.