בן דובה ויוסף

בוגר מחזור מ"ט (תשכ"ח, 1968)
בוגר הפנימייה הצבאית - מחזור י"ד

נולד (15/2/1950) בפתח תקווה

שירת כמפקד טנק בחיל השריון
מספר אישי בצה"ל: 2054893

נהרג בקרב בחזית תעלת סואץ במלחמת יום הכיפורים,
(8/10/1973)

הובא למנוחת עולמים בבית העלמין הצבאי בכפר סבא
בן 23 בנופלו

צפייה באתר אינטרנט לזכר מנחם לונץ

קשה לי לתפוס שהוא מת, אחי מנחם, שכן כל כולו שופע כל כך הרבה חיות היה! חיות אמיתית, שבאה מנפש עשירה ואוהבת חיים. חיים של משחקים וצחוק וגם ‏הגות ועצב. חיים לכל צדדיהם, והכל נעשה תוך חקירה בלתי פוסקת לעמקם של ‏מצבים ועובדות.

אמא מספרת שכשרק למד לדבר כבר היקשה קושיות על כל דבר. אני זוכרת דיונים ליליים סוערים על אודות משפט שלמה ופרשת דוד ובת שבע, ‏כשאני הקטנה לומדת את העובדות מאחי הגדול בכיתה א', ושנינו מנסים לרדת ‏לעומקו של דבר. ‏

קשה לנו בבית בלעדיו, צר לנו עליו - שכה אהב את החיים, וצר לנו עלינו, כי כה ‏חסרים אנו אותו. כשהיה בא הביתה היה כל הבית מתמלא אורה והמולה. ויכוחים ‏עקרוניים בכל השטחים ושירים שאהב לשיר. בזמן האחרון נתפס לשפה הערבית ‏דווקא, וכולנו הוכרחנו לשמוע פיוטים ופתגמים ערביים. ‏

מנחם נולד בפברואר 1950, לא הרבה זמן היה לנו אותו. בגיל ארבע עשרה הלך ‏לפנימייה הצבאית וכך למד גם בבית הספר הריאלי. נטייתו הטבעית הייתה דווקא ‏למקצועות ההומניים, שכן אהב מאוד ספרות ושירה. אך כיוון שעקשן היה, ‏החליט ללכת למגמה הריאלית שכן זה היה קשה לו יותר. כשגמר את הפנימייה ‏בשנת תשכ"ח (1968) מחזור י"ד של הפנימייה - מחזור מ"ט בביה"ס הריאלי, שירת ‏בקווים וכמעט ולא יכול היה לבוא לחופש הביתה. כשהתחתן עם רבקה נוהגים ‏היו לבוא אלינו כמעט מדי שבת מחיפה, שם למד הנדסה כימית בטכניון, וכל ‏שבת היה לנו לחג, אך גם זה ארך שנה אחת והוא כבר איננו. ‏

רק לפני זמן קצר ישב אתנו ביום הכיפורים. צם כהרגלו, אך הפעם, שלא כרגיל, ‏לא הלך לבית הכנסת. כל הזמן חזר ואמר שהוא מרגיש שמשהו אינו כשורה, ‏הפעם אינו יכול לחזור בתשובה. כשקראו לו להתגייס לא שבר את הצום ורק ‏לקח עמו כמה סנדביצ'ים. ‏ רבקה אשתו מספרת שכשהלך היה מאושר, בגלל האפשרות למלא את חובתו. ‏ משפחה לאומית אנו, אבא שירת בכל מלחמות ישראל, למין המלחמה העולמית ‏השנייה ועד המלחמה הזו. ‏

מנחם נקרא על שם אחי אבא, שנהרג על ידי הבריטים בהיותו חבר לח"י. מנחם גדל ‏על ברכי אהבת המולדת, והיה גאה בזכותו להגן על המדינה שאהב. אך זכות זו ‏כנראה מושגת במחיר יקר. לגבינו הפעם זה היה יקר מדי.

‏ אחותו ענת.‏