בן מאשה ואבינועם

בוגר מחזור ע"ב (תשנ"א, 1991)

נולד (12/2/1973) בהולנד

שירת כסגן מפקד ספינת טילים בחיל הים
מספר אישי בצה"ל: 5055045

נהרג בעת מילוי תפקידו (19/8/1995)

הובא למנוחת עולמים בבית העלמין הצבאי בחיפה
בן 22 בנופלו

בן מאשה ואבינועם. נולד ביום י' באדר א' תשל"ג (12.2.1973) בהאג, הולנד, שם שהתה המשפחה בשליחות. הבן הצעיר במשפחה, אח להדר ולסיגל. כשהיה טל בן שנה, חזרה המשפחה לישראל לביתם בחיפה, שם גדל, התחנך ולמד. טל סיים את בית- הספר היסודי "דוד ילין" והמשיך בבית-הספר הריאלי במגמה הכלכלית. בנעוריו, היה חניך בתנועת "הצופים" בשבט "משוטטי הכרמל". טל אהב ספורט, שיחק כדורסל, אהב את חופי הים וגלש בגלשני מים. בחור חסון ויפה תואר, מרשים, נבון וחכם. את המבחנים בלשכת הגיוס עבר בציונים גבוהים. במחצית חודש אוגוסט 1991, גויס טל לשירות חובה בצה"ל והוצב לחיל הים. הוא נבחר לצאת לקורס חובלים, ובסיומו קיבל דרגת קצונה והוצב לשרת בשייטת. בתום השירות הסדיר הצטרף לשירות בצבא הקבע, ונשלח להעשיר את הכשרתו בקורס פי"ם (פיקוד ימי). בהמשך, שירת טל על אוניית חיל הים ועל ספינות הסטי"ל. הוא שירת בתפקיד קצין גילוי וקשר, קצין ניווט, שליטה ובקרה וסגן- מפקד סטי"ל. לדברי חבריו, היה טל דמות כריזמטית, אוזן קשבת לפקודיו ומודל חיקוי לחיילים הצעירים. בחור שמח וטוב לב ותמיד אופטימי. לדברי מפקדיו, היה טל קצין מצטיין, מקצועי ואמין. אהוב ונערץ על חייליו ואמין על מפקדיו. ביום כ"ג באב תשנ"ה (19.8.1995) נפל טל בעת שירותו והובא למנוחת עולמים בבית העלמין הצבאי בחיפה. בן עשרים ושתיים היה במותו. הותיר אחריו הורים, אח ואחות. במכתב ניחומים למשפחה השכולה, כתב מפקד היחידה: "טל היה עמנו כלוחם כל תקופת שירותו הצבאי. דמותו כמפקד מצטיין בתחומו, כמנהיג טבעי, הקרינה תמיד ביטחון על כל סביבתו" פקודיו כתבו לזכרו: "טל היה בשבילנו אבא, אמא, פסיכולוג ורופא. היה הכל בשבילנו, והכי חשוב שהיה חבר, פשוט חבר אמיתי. מי שניתן לסמוך עליו שישמור סוד, שהבין רגעים קשים של חייל בספינה. ... היה משכין שלום, ומקרין אהבה".