בן שרה ויהודה

בוגר מחזור כ"ח (תש"ז, 1947)

נולד (1/6/1929) בבית-גן

שירת כלוחם בחטיבת הראל, בפלמ"ח
מספר אישי בצה"ל: 170083

נהרג בקרב בירושלים במלחמת העצמאות,
(27/3/1948)

הובא למנוחת עולמים בבית העלמין הצבאי בהר הרצל, ירושלים
בן 19 בנופלו

בן יהודה ושרה. נולד בראשון ביוני 1929 במושבה בית גן ליד יבניאל שבגליל ‏ התחתון. ‏

בעודו תינוק עברו הוריו ל"נשר" - יגור ושם גדל הילד. ‏ רגיש ובעל נפש מתרשמת. מגיל צעיר חבר ב"הנוער העובד" ומדריך בו. מורו כתב ‏ עליו: "בענווה ובדריכות נפשית סקר את אשר סביב לו, כל מילה שקולה ‏ ומחושבת, כל דבר, קטן כגדול, שקל במאזני התבונה. בלי "מרפקים" נטה שביל ‏ חייו. ברכות ובעדינות טיפח בילדינו את ערכי האדם והיה להם כאח"....‏

משסיים את לימודיו בנשר המשיכם בבית הספר הריאלי בחיפה. כבן 16 עבר עם ‏ הכשרת "הנוער העובד" לבית השיטה. שם היה בין מייסדי הגרעין התיישבותי ‏ פלמ"חאי אשר עם שוך הקרבות עלה להתיישבות בבית נטיף. שאיפת חייו הייתה ‏ עבודת האדמה, חיי שיתוף וצדק, ובאה לידי ביטוי ברשימותיו ויומניו אשר ‏ השאיר אחריו. "גם הצבא הישראלי חייב להיות שונה מצבאות העולם: צבא ‏ עובד! צבא שיידע על מה הוא הולך להילחם בשעה שיהיה צורך בכך"... כתב ‏ באחד ממכתביו. ‏

רמתו המוסרית התבטאה ברשימה בה תיאר את לבטי החייל האנוס לזרוק פצצה ‏ לתוך בית אויב בו נמצאים גם תינוקות, ואת ייסורי נפשו לאחר שמילא את ‏ המוטל עליו. אהב ללמוד ולהתעמק. נטייה מיוחדת הייתה לו ללימודי הטבע, ‏ האסטרונומיה וידיעת הארץ אשר הכירה לארכה ולרחבה במסעותיו בפלמ"ח.‏

עם פרוץ המאורעות צורף לגדוד "הראל פלמ"ח" ונשלח לבסיס שבמעלה ‏ החמישה. משם השתתף ברוב הקרבות של פרוזדור ירושלים ונפל בשיירה שנסעה ‏ מכפר עציון ירושליימה והותקפה על ידי המוני ערבים ליד נבי דניאל ביום 27 ‏ במרץ 1948. ‏ הוא היה בתוך המשוריין אשר נוסעיו לחמו עד הסוף וברגע שהכירו בהכרח ‏ הכניעה פוצצו את המשוריין והם בתוכו. ‏

נקבר בסנהדריה בירושלים ביום 31 במרץ 1948. הועבר למנוחת עולמים להר ‏ הרצל בירושלים ב15.11.1951. ‏

לזכרו נקראת קבוצת הנוער העובד, שהוא היה מדריכה בשם "יזהר".‏