טוראי עמיאל יזהר (גלזין) (עמי) זכרו לברכה
בן שרה ויהודהבוגר מחזור כ"ח (תש"ז, 1947)
נולד (1/6/1929) בבית-גן
שירת כלוחם בחטיבת הראל, בפלמ"ח
מספר אישי בצה"ל: 170083
נהרג בקרב בירושלים במלחמת העצמאות,
(27/3/1948)
הובא למנוחת עולמים בבית העלמין הצבאי בהר הרצל, ירושלים
בן 19 בנופלו
סיפור חייו:
בן יהודה ושרה. נולד בראשון ביוני 1929 במושבה בית גן ליד יבניאל שבגליל
התחתון. בעודו תינוק עברו הוריו ל"נשר" - יגור ושם גדל הילד. רגיש ובעל נפש מתרשמת. מגיל צעיר חבר ב"הנוער העובד" ומדריך בו. מורו כתב עליו: "בענווה ובדריכות נפשית סקר את אשר סביב לו, כל מילה שקולה ומחושבת, כל דבר, קטן כגדול, שקל במאזני התבונה. בלי "מרפקים" נטה שביל חייו. ברכות ובעדינות טיפח בילדינו את ערכי האדם והיה להם כאח"....
משסיים את לימודיו בנשר המשיכם בבית הספר הריאלי בחיפה. כבן 16 עבר עם הכשרת "הנוער העובד" לבית השיטה. שם היה בין מייסדי הגרעין התיישבותי פלמ"חאי אשר עם שוך הקרבות עלה להתיישבות בבית נטיף. שאיפת חייו הייתה עבודת האדמה, חיי שיתוף וצדק, ובאה לידי ביטוי ברשימותיו ויומניו אשר השאיר אחריו. "גם הצבא הישראלי חייב להיות שונה מצבאות העולם: צבא עובד! צבא שיידע על מה הוא הולך להילחם בשעה שיהיה צורך בכך"... כתב באחד ממכתביו.
רמתו המוסרית התבטאה ברשימה בה תיאר את לבטי החייל האנוס לזרוק פצצה לתוך בית אויב בו נמצאים גם תינוקות, ואת ייסורי נפשו לאחר שמילא את המוטל עליו. אהב ללמוד ולהתעמק. נטייה מיוחדת הייתה לו ללימודי הטבע, האסטרונומיה וידיעת הארץ אשר הכירה לארכה ולרחבה במסעותיו בפלמ"ח.
עם פרוץ המאורעות צורף לגדוד "הראל פלמ"ח" ונשלח לבסיס שבמעלה החמישה. משם השתתף ברוב הקרבות של פרוזדור ירושלים ונפל בשיירה שנסעה מכפר עציון ירושליימה והותקפה על ידי המוני ערבים ליד נבי דניאל ביום 27 במרץ 1948. הוא היה בתוך המשוריין אשר נוסעיו לחמו עד הסוף וברגע שהכירו בהכרח הכניעה פוצצו את המשוריין והם בתוכו.
נקבר בסנהדריה בירושלים ביום 31 במרץ 1948. הועבר למנוחת עולמים להר הרצל בירושלים ב15.11.1951.
לזכרו נקראת קבוצת הנוער העובד, שהוא היה מדריכה בשם "יזהר".
נרות שהודלקו לזכר עמיאל יזהר (גלזין):

בית הספר הריאלי העברי בחיפה