בן מרים ויעקב

בוגר מחזור כ"ד (תש"ג, 1943)

נולד (1/7/1925) בתל אביב

שירת כמפקד כיתה בפלמ"ח

נהרג בעת מילוי תפקידו (28/9/1945)

הובא למנוחת עולמים בבית העלמין בחיפה
בן 20 בנופלו

נולד בט' בתמוז תרפ"ה (ראשון ביולי 1925) בתל אביב. ימי ילדותו עברו ‏ בצפת ובחיפה חליפות. ‏ בצפת ביקר בגן הילדים ובחיפה למד בבית הספר הריאלי. ‏

היה חבר בתנועת "הצופים" וקיים בנאמנות את מצוות הצופיות. הלימודים ‏ נתנו לו על נקלה, גמר את הכיתה השישית בבית הספר הריאלי. ‏

מצוות ההגשמה התחילה קוסמת לו, חודש עבודה בימי החופש, הלך לנסות ‏ את כוחו בעבודה במשק עין השופט יחד עם חבריו, חודש זה של עבודה ‏ היה המכריע בחייו - מה שמשתקף ממכתביו ביומנו. ‏

יצא לשעת עבודה בגניגר יחד עם קבוצתו, התמסר זמן ידוע לגידול צאן. ‏ לפניו עלתה השאלה האם מותר לו לאחר שנת ההגשמה לשוב לחיים ‏ תקינים של תלמיד בית ספר ולשבת על ספסל התלמידים כאילו עולם ‏ כמנהגו נוהג. ‏ הכרעתו הייתה שללמוד סתם שוב לא ישוב, משפטו נחרץ, מוריו הצטערו ‏ על החלטתו זו. לפניו עומדת השאלה - לנשק או למשק - ההורים דורשים ‏ שימשיך בלימודיו, הויכוח חריף והוא מוצא את המוצא בלימוד - אבל לא ‏ סתם לימודים אלא חקלאות, ומחליט להיכנס לבית הספר החקלאי על שם ‏ כדורי.‏

מנחם למד שנתיים בבית הספר כדורי. הימים ימי מלחמה והיא מתקרבת ‏ לקיצה. שאלת ההתגייסות לצבא עדיין עומדת על הפרק בשבילו אבל הוא ‏ אינו הולך אחרי המקובל גם בשה. ההורים דרשו שילמד והוא נותן את זכות ‏ הבכורה לעבודה. ‏ מנחם סיים את בית הספר כדורי והלך לקראת תפקידו הנובע מצרכי השעה. ‏

אבל כדור מהמארב פגע בו והרעיל את דמו.‏ מנחם נפטר בכ"א תשרי תש"ו 28.9.1945.‏