בן יפעת וסיומה

בוגר מחזור צ"ח (תשע"ה, 2017)

נולד (19/7/1999) בקריית אונו



נהרג בפעולת טרור במסיבה בקיבוץ רעים במלחמת "חרבות ברזל",
(7/10/2023)

הובא למנוחת עולמים בבית העלמין בקיבוץ עין השופט
בן 24 בנופלו

צפייה באתר אינטרנט לזכר רון ויינברג (1)

צפייה באתר אינטרנט לזכר רון ויינברג (2)

רון נולד בקרית אונו ובגיל שנתיים עבר ליוקנעם, שם התחנך בגן ובבית הספר היסודי. לביה"ס הריאלי בחיפה עבר בכיתה ז – יחד עם חבריו מיוקנעם. רון היה נער נבון, ערכי ומוכשר, חברותי וחייכן. נער צנוע שלא אהב להתבלט ועשה הכל בשלווה האופיינית לו ובקצב רגוע. אהוב מאד, ישב בקצה הכיתה, תמיד עם חיוך משקיף על כולם בנינוחות וברוגע המאפיינים אותו. אהב מאד את לימודי הפיזיקה והרובוטיקה בבית הספר. חבריו סיפרו עליו שהיה חבר אמיתי, מלא אור ושמחת חיים. אדם מיוחד, יצירתי ,סקרן וטוב לב. מוכשר בכל כך הרבה תחומים. עם תום לימודיו התגייס ליחידה מובחרת במודיעין שם שירת קרוב לארבע שנים, כולל שנת שירות בקבע. לאחר שחרורו עבר לגור בתל-אביב והתחיל לעבוד בחברת סטארט-אפ. רון אהב מאד לטייל, הספיק להגיע לדרום אמריקה.

דבריה של גלי, אחותו, בטקס זיכרון שנערך בבית בירם ב-15.11.2023:

רון, בחודש האחרון אני שומעת את השירים שאהבת, רואה את התמונות שלך, פוגשת את החברים שלך ושומעת איזה בן אדם טוב היית.

סיפרו לי איך תמכת ועזרת לחברים, בצבא ובכלל, כמה היית משמעותי עבורם.

איך היה לך כישרון לשמור על קשר עם אנשים, וכמה חברותי, פתוח ואכפתי היית.

איך עשית את הכול בחיוך ובצחוק שמאירים את החדר.

איך בטיול שלך לדרום אמריקה טרפת וחגגת את החיים. הסתכלת על העולם בעיניים רעבות, סקרן לראות ולהכיר מקומות ואנשים חדשים.

בתקופה האחרונה עברת לתל אביב וממש פרחת. אי אפשר היה לפספס את זה. חשבת אולי לצאת לטייל שוב, אולי להתחיל ללמוד, ורצית להקים משהו משלך. העולם היה פתוח בפניך, כל האופציות טובות ורק היית צריך לבחור.

רון, בחודש האחרון חשבתי הרבה על הקשר בינינו.

רציתי שנגדל ונבלה ביחד ונצחק ונתייעץ אחד עם השני.

הערצתי אותך ,את הכריזמטיות שלך, וכל מה שעשית.

היית מודל לחיקוי עבורי אפילו מבלי ששמתי לב.

הפסנתר שהתחלתי כי קינאתי בך.

הלימודים בריאלי בעקבותיך.

איזה מגמות לבחור, וחייב לבחור 'מחשבים' כי אתה מתחרט שלא בחרת.

לאיזה תפקיד ללכת בצבא, כל מיון שקיבלתי ישר הודעת וואטצאפ אלייך מה אתה חושב.

לדעת למצות את כיתה י"ב מבחינה חברתית, כי סיפרת לי שזאת השנה שבה נפתחת בבית ספר.

ועוד כל כך הרבה דברים שבמודע ולא במודע היו בזכותך.

בתור אחי הגדול התווית לי את הדרך ואני הלכתי אחריך בשמחה כי ידעתי שיש על מי לסמוך.

למרות שאתה לא פה יותר, השארת לי מורשת לעקוב אחריה,

לחיות את הרגע,

להנות מהחיים.

מי יודע אולי אטוס לדרום אמריקה כמוך, ואעבור לתל אביב שכל כך אהבת.

ואחר כך אצטרך ליצור דרך משל עצמי, בלעדייך,

ולעשות את כל הדברים שכבר לא תעשה.

אבל הכול יקרה כשאתה איתי במחשבות ובלב,

בכל אירוע משמעותי בחיי ובכל החלטה שאעשה.

אהוב שלנו, אנחנו המשפחה תמיד נהיה איתך ואתה תמיד תהיה איתנו, אין דרך להפריד בינינו.