בן גולדי (אולגה) ושמואל אשר

בוגר מחזור מ"ז (תשכ"ו, 1966)

נולד (1/12/1947) ברומניה



נהרג בפעולת טרור בהפגנת "שלום עכשיו" בירושלים (10/2/1983)

הובא למנוחת עולמים בבית העלמין בחיפה
בן 35 בנופלו

אמיל (אליהו) גרינצוויג (1983-1947) היה פעיל שמאל שנרצח במהלך הפגנה נגד מלחמת לבנון.

נולד בעיר קלוז' שברומניה לאם ניצולת אושוויץ. בגיל שנה היגרה משפחתו לצרפת, שש שנים מאוחר יותר - לברזיל, וכשהיה בן 15 והתייתם מאביו, היגרה המשפחה (האם, אמיל ואחיו אליעזר) לישראל. גרינצוויג למד בבית הספר הריאלי, ולאחר מכן שירת בגדוד 50 בנח"ל המוצנח. היה חבר קיבוץ רביבים עד שנת 1982, סטודנט לתואר שני באוניברסיטה העברית ופעיל בקבוצות שמאל שונות. אמיל עבד כמורה למתמטיקה בקיבוצים בנגב וכן במכון ון ליר בירושלים. חלק מעבודתו הוקדש למפגשים בין נוער יהודי לבין נוער ערבי, שמטרתם חיזוק הקשר וההבנה ההדדית בין העמים. במסגרת התואר השני בפילוסופיה באוניברסיטה העברית בירושלים, עבד על עבודת המאסטר, שאותה לא סיים, בתחום ההיסטוריה, הפילוסופיה והסוציולוגיה של המדע. שירת בצה"ל כקצין צנחנים בשירות חובה ולאחר מכן במילואים.

ב-10 לפברואר 1983 השתתף בתהלוכת מחאה, שארגנה בירושלים תנועת "שלום עכשיו", נגד מלחמת לבנון ובעד יישום מסקנות ועדת כהן. במקביל, התקיימה ישיבת ממשלה שבה דנו האם לקבל את מסקנות הוועדה. במהלך ההפגנה - בדומה להפגנות רבות באותה העת - התרחשו התנגשויות אלימות בין אנשי ימין לבין אנשי שמאל. משהגיעו המפגינים אל מול משרד ראש הממשלה, זרק פעיל ימין קיצוני אל קהל המפגינים רימון רסס, שהביא למותו של גרינצוויג ולפציעתם של תשעה מפגינים אחרים (ביניהם, אברהם בורג, שלימים יכהן כיושב-ראש הכנסת וד"ר יובל שטייניץ שלימים יכהן כשר האוצר). כשנודע לראש הממשלה בגין, הוא קרא בישיבת הממשלה: "יש יהודי הרוג".

מספר ימים לפני ההפגנה, חזר אמיל גרינצוויג משירות מילואים בלבנון.

מותו של גרינצוויג עורר תדהמה וזעזוע בציבור הישראלי והעלה לשיח את הקצנת השנאה הפוליטית.

זורק הרימון, יונה אברושמי, נתפס שנה לאחר הרצח ונדון למאסר עולם (שנקצב ל-27 שנים בשנת 1995). בשנת 2002 קיבלה ועדת השחרורים את פנייתו של אברושמי לשחרור מוקדם, בתום שני שלישים מתקופת מאסרו ולאחר שהביע חרטה. החלטת הוועדה נתקלה בהתנגדות ציבורית ובעקבותיה הגישה המדינה ערעור על ההחלטה. פנייה זו ובקשות הנוספות לשחרור מוקדם ב-2003, 2005 ו-2007 נדונו בערכאות שיפוטיות שונות, לרבות בבית המשפט העליון. כולן דחו את הבקשה. בשנת 2011 שוחרר הרוצח, עם תום מאסרו.

אמיל גרינצוויג היה בן 35 במותו. השאיר אם, אח - אליעזר וילדה בת ארבע - ניבה.

מדי שנה, מחולק לזכרו "אות זכויות האדם על שם אמיל גרינצוויג" כהוקרה על תרומה מיוחדת לקידום זכויות האדם בישראל.