שי גרניט (גרייצר) זכרו לברכה
בן נחמה ושמעוןבוגר מחזור מ"ט (תשכ"ח, 1968)
נולד (2/5/1949) בחיפה
שירת כקצין ביטחון משולב בשב"כ, בזרועות המודיעין
נפטר בעת מילוי תפקידו ברומא (2/10/2003)
הובא למנוחת עולמים בבית העלמין הצבאי בבית שערים
בן 54 בנופלו
סיפור חייו:
שי נולד בישראל ביום ג' באייר תש"ט (2.5.1949). אח לרחל (ינון) וקובי גרייצר.
שי גדל והתחנך בחיפה. הוא למד בבית הספר "הריאלי" בעיר, והיה פעיל בתנועת הצופים כחניך ומדריך, בלט באהבתו לקולנוע ולמוסיקה.
בשנת 1968 התגייס שי לצה"ל, ושרת בחיל השיריון כקצין טנקים בדרגת סרן. במלחמת יום הכיפורים (אוקטובר 1973) נפצע כשהתנדב לחלץ פצועים תחת אש באיזור הלחימה "חמוטל" שבדרום.
בשנת 1971 נשא לאישה את דליה, חברתו מנוער, ובמהלך השנים נולדו ילדיהם טל, אורי, ניב ושרי.
לאחר שחרורו מצה"ל, למד כלכלה באוניברסיטה בבאר שבע ועסק בחינוך והדרכה בתיכון המקיף בדימונה, שם התגורר. שי היה שותף-מנהל במפעל מתכת בדימונה עד לשנת 1976, כאשר הצטרף למערך האבטחה בשירות הביטחון הכללי. הוא הוצב באוטווה, קנדה. לאחר כשלוש שנים שב ארצה, עבר להתגורר בקיבוץ מגל, ועסק בניהול ותעשייה כבעלים של מפעל מזון במגדל העמק.
בשנת 1981 עבר עם משפחתו להתגורר במושב בית שערים שבעמק יזרעאל.
בשנת 1991 נשלח שי לשליחות בחו"ל כקצין ביטחון משולב מטעם משרד החוץ ואל על ושירת בפורטוגל ובאיטליה. בהמשך שימש כקצין ביטחון בעתודה באל על ונשלח בשנת 1999 לשלוש שנים לקונסוליה בטורונטו, קנדה, ומשם שב לתפקיד קב"ט עתודה באל על.
שי נפל בעת שירותו ביום ו' בתשרי תשס"ד (2.10.2003) במהלך אימון גופני בעת שהיה ברומא.
בן חמישים וארבע בנופלו. שי הובא למנוחות בחלקה הצבאית בבית העלמין בבית שערים.
במותו הניח אישה, ארבעה ילדים, נכדה, אח ואחות.
נרות שהודלקו לזכר שי גרניט (גרייצר):

בית הספר הריאלי העברי בחיפה

אפרים וינשטוק 2020