בן ברכה ורודריך

בוגר מחזור מ"ג (תשכ"ב, 1962)
בוגר הפנימייה הצבאית - מחזור ח'

נולד (1/1/1945) בסקוטלנד

שירת במשרד ראש הממשלה, בזרועות המודיעין

נפטר בעת מילוי תפקידו (6/7/1995)

הובא למנוחת עולמים בבית העלמין בגדרות
בן 50 בנופלו


על תפקודו בקרב הוענק לו ציון לשבח מהרמטכ"ל
(הוענק בשנת 1975, כסרן)


צפייה באתר אינטרנט לזכר רונאלד גלבוע (מקלאוד)

למדתי עם רוני בפנימייה, שירתי עם רוני בצבא, יחד עברנו קורס מפקדי טנקים, קורס קציני אג"ם בבה"ד 1, השלמה חילית בקורס קציני שריון והוצבנו לשירות סדיר בחטיבת השריון 7.
בהמשך הדרך שירתי עמו בקהילת המודיעין - הוא ב"מוסד" ואני בשב"כ. בשל עיסוקינו, נפגשנו לעתים רחוקות, אך בהמשך הדרך מצאנו עצמנו, לגמרי במקרה, מוצבים בחו"ל למשך מספר שנים, אמנם במשימות שונות, אך באותה מדינה באירופה. קשרים הדוקים נקשרו מאז בין משפחותינו. בילינו יחד גם בחו"ל ואחר כך גם בארץ, במפגשים משפחתיים עם אנג'לה אשתו ועם שני ילדיו: רודי ושילה, נהנינו מהחופשות ומהטיולים המשותפים, עד שהגורל הפריד בינינו.

רוני נלקח מעמנו, כך סתם, לפתע פתאום, והוא רק בן 50!! מאחר ששירת ב"מוסד" עד לפטירתו בשנת 1995, הוא הוכר כחלל מערכת הביטחון וקהילת המודיעין.
רוני נולד בסקוטלנד לאם ישראלית שורשית שהתאהבה בקצין סקוטי שהיה מוצב כאן בתקופת המנדט הבריטי. בשנת 1957 לאחר פטירת האב חזרו האם והבן ארצה ורוני נשלח לפנימייה של בית הספר החקלאי בפרדס חנה, ומשם הגיע ביוזמתו לפנימייה הצבאית שליד בית הספר הריאלי.

אני זוכר היטב את רוני בתקופת הפנימייה. נער אדמוני, יפה תואר, גבוה, רחב, חסון, תמיד חייכן, עם נטייה חמורה להסמיק, הגם שלא לצורך. בעל מבטא סקוטי עם רי"ש מתגלגלת (כך למשל נהג אז לומר: "איי אם פאט אנד ברייף"). רוני היה ספורטאי בכל רמ"ח אבריו. בנערותו הצטיין בכדורגל ובו שלט היטב. שעות נהג להקפיץ ולכדרר להנאתו. הבחור ניחן בכושר גופני אדיר ובכוח רב. בתחרויות "משיכת חבל", למשל, היה מהעוגנים הכבדים שלנו. "חיית כושר" של ממש! שנים רבות אחר כך עוד הקפיד לשמור על כושרו זה באמצעות משחק ה"סקווש" הסוחט, ובו התמיד עד שעתו האחרונה ממש.

יותר מכל התפעמנו מכושר הזלילה שלו. הבחור פשוט הערה אל פיו כמויות מזון בלתי נדלות וחיסל כארבה כל מה שרק אפשר היה. תמיד תמהנו לאן הכול נכנס, שכן הבטן השרירית שלו לא העידה מאומה על תכולתה. במיוחד היה מכור לאותו ממולח בריטי עשוי שמרים ומלוח להחריד, הקרוי "מרמייט". תמיד נשא עמו במצב "היכון" צנצנת-כוס עם אותו ממרח, שרק הלך והגביר עוד יותר את תאבונו הבריא ממילא.

רוני בכלל אהב את החיים הטובים וידע למצותם עד תום. הוא אהב לשמוע שירים ולהקליטם. אוסף הקלטות שלו מילא מגירות רבות על גדותיהן. במיוחד, ואיך לא?? אהב רוני בנות!! "דון ז'ואן" אמיתי. עד להיכרותו ולנישואיו עם אנג'לה, בחירת לבו, ניהל פנקס קטן עב-כרס שאותו נשא תמיד בכיס הפנימי ובו רשם במדויק את פרטי כל הבנות שעמן יצא, בדגש מיוחד על סגולותיה האישיות של כל אחת ואחת. לא פעם נתן לי להציץ בפנקס סודי זה, ומה אומר לכם, רק מהמכמות לבי נתמלא קנאה...
רוני ניחן באומץ לב ובקור רוח נדיר. הצבא התאים לו "ככפפה ליד". כלל לא הופתענו לשמוע על הצל"ש שקיבל מידי הרמטכ"ל על תפקודו בקרב הצליחה במלחמת יום הכיפורים. מובן שהביא לידי ביטוי כישורים אלה גם בתקופת שירותו מטעם "המוסד" בתפקידים עלומים בחו"ל, אך מטבע הדברים שעל אלה עדיין אסור לספר...

רוני, בשם כל בוגרי מחזור ח' - כמה חבל שאינך עוד איתנו, אך נזכור אותך תמיד!!
איתן