בן צביה ואמיל

תלמיד כיתה י"א, במחזור צ"ג (תשע"ב, 2012)

נולד (22/10/1994) בחיפה

שירת כצופה אש מתנדב במכבי האש

נהרג בעת מילוי תפקידו בשריפה בהר הכרמל,
(2/12/2010)

הובא למנוחת עולמים בבית העלמין בנשר
בן 16 בנופלו

צפייה באתר אינטרנט לזכר אלעד ריבן

אלעד ריבן נולד בחיפה ב-22 באוקטובר 1994 להוריו צביה ואמיל. במשך כל חייו הוא גר בשכונת רמות ספיר בעיר, ולמד בבית הספר הריאלי בעיר. מכריו מעידים כי היה מסוג הילדים שתמיד ראשונים להתנדב. בכל תחום, לכל מטרה. לכן איש לא הופתע כאשר אלעד התנדב והצטרף לתנועת "צופי האש" - קבוצת תלמידים מתנדבים אשר הוכשרה לסייע לשירותי הכבאות במקרי הצורך.

הכל החל לפני כשנתיים, כאשר הוטל על תלמידי בית הספר הריאלי לבחור גופים בהם יבצעו את המחויבות האישית שלהם. למרות שהיו החברים הכי טובים, בר ואלעד התפצלו-בר בחר להדריך במשצ"ים ואלעד הלך ל"צופי האש". בר מספר שאלעד היה חוזר מלא חוויות מעבודתו עם הכבאים: "הוא נשאר להתנדב במכבי האש הרבה אחרי שסיים את המחויבות שלו. הוא סיפר שמאוד אהב את העבודה הזאת ורק חיכה לצאת לשטח".

ביום חמישי, כשפרצה השרפה בכרמל, אלעד היה בבית הספר. "היינו באמצע שיעור", שיחזר אתמול בר אשכנזי את רגעיו האחרונים עם חברו הטוב. "אלעד קיבל טלפון וביקש לצאת רגע החוצה, כשהוא חזר הוא אמר לנו שיש שרפה גדולה, אבל הוא היה כזה ילד טוב והוא חיכה עד סוף השיעור כדי לצאת.
כשהוא יצא כולנו אמרנו לו 'להתראות'
ו'בהצלחה' ולא חלמנו שלא נראה אותו יותר". אלעד מיהר להתקשר לאמו וביקש ממנה שתביא לו את מדי המתנדב. הוא התלבש במהירות והגיע למקום כדי להצטרף לצוות כיבוי שהגיע מעפולה.

קובי משיטה, רכז "צופי האש" בתחנת הכיבוי פארק הכרמל שבה התנדב אלעד, שחזר את אירועי השרפה הגדולה שבמהלכה נודע לו כי אלעד נעדר: "הייתי בשטח. נאבקנו עם האש באזור שלא הייתה בו קליטה. בשעות הערב עלו מולנו בקשר ושאלו האם הוא איתנו בכבאית? אמרנו שלא והיינו בטוחים שמהר מאוד ימצאו את אלעד בריא ושלם. מאוחר יותר, כשאנחנו עוד נאבקים עם האש, סיפרו לי שאלעד נהרג. נפלתי מהרגליים, פשוט התמוטטתי. זה ילד שגידלנו, טיפחנו אותו והיינו ממש כמו משפחה".

למרות העובדה כי היה ילד צנום, אלעד היה ידוע בקרב חבריו כנער אמיץ שאינו חושש להיכנס לתוך הלהבות כדי להצליח במשימה. "המראה החיצוני שלו היה מטעה", סיפר משיטה. "בשביל להיות כבאי אתה צריך נפש של עומק ונתינה. אתה צריך לרוץ למקום שכולם בורחים ממנו. אלעד, למרות שהיה נראה קצת צנום, היה מלא בתעוזה. למרות שבחלק מהמקרים אנחנו שמים את'צופי האש' בקו השני, אלעד תמיד רץ קדימה".