בן רינה וזאב

בוגר מחזור מ"ו (תשכ"ה, 1965)
בוגר הפנימייה הצבאית - מחזור י"א

נולד (18/7/1947) באלונים

שירת כסגן מפקד גדוד בחטיבת גולני
מספר אישי בצה"ל: 968602

נהרג בקרב ברמת הגולן במלחמת יום הכיפורים,
(23/10/1973)

הובא למנוחת עולמים בבית העלמין הצבאי בקריית שאול, תל אביב
בן 26 בנופלו

צפייה באתר אינטרנט לזכר אהוד בר-סבר (בורובסקי)

אהוד היה בן 26 בנופלו - תקופה קצרה המקפלת בתוכה כה רבות, אולי משום ‏ שהייתה זו תקופה מכריעה וגורלית בתולדות עם ישראל.‏

אהוד נולד כשנה לפני הקמת המדינה ונפל במלחמה הרביעית האז הקמתה.‏

כבן לאב אשר שרת בכוחות המגן העבריים ובצבא הקבע, ונכד לסבים מצד אביו ‏ ומצד אמו האחד מראשוני העלייה השנייה וה"שומר" והשני מאנשי "גדוד ‏ העבודה", הרי כל חייו משחר ילדותו ועד נפילתו שזורים בתולדות היישוב ‏ ובמיוחד בכל הקשור במאבקים על הגנתו. ‏

אהוד נולד בשנת 1947 בקיבוץ אלונים, ונדד עם הוריו לתל אביב, נתניה, צריפין ‏ וצהלה. לשם הגיע בהיותו בן 5 שם למד והתחנך עד הצטרפותו לפנימייה ‏ הצבאית שליד בית הספר הריאלי בחיפה - מחזור י"א בשנת 1962.‏

בעת לימודיו בפנימייה הצבאית עשה אביו בשליחות צה"ל במזרח אפריקה ואהוד ‏ ביקר שלוש פעמים את הוריו ומשפחתו באתיופיה ובאוגנדה. ‏ עם השלמת לימודיו התגייס לחטיבת "גולני", הדבר נראה כה ברור ומבן עבורו, ‏ אולי בגלל זה שאביו שרת כסמח"ט בחטיבה זו בשנים שלאחר מערכת "קדש".‏

לאחר תקופה קצרה נשלח לקורס קצינים וחזר לגדודו, גדוד "ברק", בחטיבת ‏ גולני, תחילה כמ"מ מרגמות, סמ"פ ולאחר שעבר קורס מ"פ התמנה כמ"פ בגדודו ‏ והוא רק בן 21.‏ לאחר תקופת שרות כמ"פ התמנה לקצין מבצעים חטיבתי ולאחר מכן כמ"פ בבית ‏ הספר למ"כים של החטיבה, בתקופה זו נשא לאישה את כרמלה רוטמן והקים את ‏ ביתו בנהרייה.‏

בשנת 1970 הועבר לבית הספר לקצינים כעוזר המדריך הראשי, הוא העביר את ‏ ביתו למצפה רמון ושם נולדה לו בתו בכורתו "טל".‏ הוא שרת בבסיס זה קרוב לשלוש שנים - והפך לאחת מהדמויות המרכזיות ‏ בבסיס - מקובל על מפקדיו ונערץ על פיקודיו. ‏ שאף להשלים את השכלתו ונשלח על ידי צה"ל לשלוש שנות לימודים ‏ באוניברסיטת בר אילן - ללימודי גיאוגרפיה ומדעי המדינה - עבר קורס הכנה ‏ ועמד במבחני הקבלה, העביר את משפחתו לראשון לציון שם רכש דירה והקים ‏ לו קן משפחתי חם, והכין עצמו למאמץ הנדרש ללימודים לאחר תקופה ארוכה ‏ של שירות ביחידות שדה.‏

בתקופת שירותו בבה"ד 1 נשלח בשליחות המגבית המאוחדת ללוס אנג'לס - הוא ‏ קשר קשרים מצוינים עם הקהילה היהודית שם, וכמה מהמשפחות ממשיכות ‏ לשמור על קשר עם משפחתו של אהוד. ‏ עם פרוץ המלחמה ב"יום הכיפורים" מצא עצמו ללא שיבוץ ביחידה קרבית, הוא ‏ מיהר למנהל הסגל וביקש לשלחו לחטיבת "גולני".‏ הוא צורף תחילה לכוח מאולתר של אנשי החטיבה שנשלחו לקרב הבלימה, אולם ‏ ביום השני למלחמה עם נפילתו של מג"ד גדוד "ברק" מונה אהוד כסמג"ד הגדוד - ‏ בו עשה כברת דרך ארוכה ממ"כ ועד מ"פ ובו - עבר את מלחמת ששת הימים ‏ וקרבות ההתשה. ‏

כסמג"ד בגדוד "ברק" עבר את כל שלבי המלחמה, תחילה בקרב הבלימה לאחר ‏ מכן בפריצה קדימה לעבר דמשק וכיבוש הכפרים שבדרך, ולאחר מכן פיקד על ‏ כוח שעמד בגבורה במשך 4 ימים רצופים ב"מזרעת בית ג'אן" המקום הצפוני ‏ ביותר והקרוב ביותר לדמשק. ‏

הוא הראה אומץ לב, תושייה וקור רוח, עבר בשלום את שרשרת הקרבות בהם ‏ נפלו ונפגעו רבים מחבריו. ‏

ביום 23 לאוקטובר לאחר 16 ימי קרב - ויום לאחר שאמורה הייתה להיכנס ‏ לתוקפה "הפסקת האש" נפגע פגיעה קטלנית ברסיס פגז בלבו ליד פתחו של ‏ בונקר סורי, אשר שימש כמחסה באזור הקדומני והמסוכן ביותר של כוחותינו ‏ באזור. ‏

שמונה ימים לאחר נפילתו נולדה בתו השנייה יעל, אותה לא זכה לראות. ‏

הוא הובא לקבורות בחלקה הצבאית שליד "לוחמי הגטאות" ביחד עם 160 חבריו ‏ לנשק, מיחידות שונות שנפלו בשלבי הסיום של המלחמה. ‏