בן סימה ויהודה יוליס

בוגר מחזור מ"ה (תשכ"ד, 1964)
בוגר הפנימייה הצבאית - מחזור י'

נולד (21/9/1946) בפולין

שירת כנווט תובלה בחיל האוויר
מספר אישי בצה"ל: 9472217

נהרג בעת מילוי תפקידו (25/11/1975)

הובא למנוחת עולמים בבית העלמין הצבאי בחיפה
בן 29 בנופלו

צפייה באתר אינטרנט לזכר משה יגור (גריסגוט)

משה נולד ב21- בספטמבר 1946 בשצ'צ'ין שבפולין. נרשם בתעודת הלידה ‏ כמנפרד גריסגוט. הוא נולד על מיטת שדה צבאית בבית, היות ובזמן ההוא, מיד ‏ לאחר המלחמה, המשפחה רק התחילה להתארגן מבחינת המגורים. הדוד שלו ‏ יוסף, בראותו אותו העיר: "אל תדאגו, נולד גנרל ישראלי". העתיד כמעט אימת ‏ את אותה הערה. משה התגייס לצבא הקבע, הגיע לדרגת סרן בחיל האוויר ונפל ‏ ב25- לנובמבר 1975, בגיל 29. ‏

בגיל 18 חודשים חלה קשות. במשך חודשיים היטלטל בין החיים ובין המוות, ‏ כשחומו מגיע ל41- מעלות צלזיוס. הרופאים לא הצליחו לאתר את סיבת המחלה. ‏ ההורים נאלצו להתייעץ עם פרופסור בעל שם מעיר אחרת. הוא התקשה ‏ באבחון. באותה הזדמנות הבחין במבנה יוצא הדופן של הלשון, והעיר, כי ילדים ‏ בעל לשון כזו ("לשון גיאוגרפית") הם ילדים מאד מוכשרים ומתפתחים לילדים ‏ יוצאי דופן. ובאמת, כשרונו יוצא הדופן בלימודים התחיל להתגלות בגיל מוקדם. ‏

בגיל 6 רשמנו אותו לכיתה א' בבי"ס יסודי, אם כי בפולין חל חוק חינוך חובה על ‏ ילדים מגיל 7. משה סיים חמש כיתות עד עלייתו ארצה. כל כיתה סיים ‏ בהצטיינות. כבר בגיל 8 גילה נטייה לגיאוגרפיה וידיעותיו בה היו מיוחדות. הוא ‏ הדהים בהתמצאותו באטלס. לא פעם ציטט שירים שהוקראו לו, ביניהם פואמה ‏ שהשתרעה על פני 80 עמודים.‏

בגיל 3, בהיותו במחנה נופש לילדים, ראה בגן השעשועים אווירון. נכנס לאווירון ‏ וסרב לצאת משם, ובמשך הימים הבאים עד לנסיעתו ביקש שמדי יום ביומו ‏ יביאו אותו לאווירון ויושיבו אותו בתוכו. כבר אז התחילו להתגלות אצלו סימני ‏ המשיכה למטוסים. הדחף להכרת הסביבה התחיל להתגלות בגיל 8, כשקיבל את ‏ זוג האופניים הראשון שלו ויצא בו ביום לסיור מבוקר עד ערב מסביב לעיר ‏ שהייתה זהה בגודלה לתל אביב. כששהתה המשפחה בגנואה שבאיטליה בדרכה ‏ לארץ יצא מבית המלון לסיור הכרות בעיר. אחרי שסייר בעיר זרה לגמרי ללא ‏ ידיעת השפה מבוקר ועד ערב, חזר וסיפר להפתעת ההורים המודאגים, שהיו ‏ בטוחים שהילד הלך לאיבוד, שהלך ברגל עד קצה העיר, עד ביתו של קולומבוס, ‏ בעזרת מפה בשפה האיטלקית (שאותה לא ידע) וכל זאת ללא אוכל ותוך כדי ‏ שתיית מים מהמזרקות. ‏

בגיל 9 נכח בתחרות דאונים ולאחר מכן בתחרות לכתיבת כתבה שהייתה צריכה ‏ לסקר את האירוע שבו השתתפו תלמידי בית הספר וחטיבת הביניים. כתבתו של ‏ משה זכתה בפרס הראשון. כבר אז התחיל לבוא לידי ביטוי כשרון הכתיבה שלו. ‏

משה היה פעיל מאד בתנועת הצופים. היה אהוב מאד על ילדי השכונה וילדי בית ‏ הספר. ‏

זמן מה לפני צאת המשפחה ארצה השתנתה האווירה. היו כמה ביטויים של ‏ אנטישמיות בהתנהגות הילדים. אז התחיל להבחין בשוני שלו ביחס לסביבה.‏ במאי 1957 הגיעה המשפחה ארצה. משה למד עברית במהירות וסיים את ביה"ס ‏ ‏"ארלוזרוב" בציונים טובים. המשיך בביה"ס התיכון "קריית חיים". בכיתה י' עבר ‏ לפנימייה הצבאית שליד ביה"ס הריאלי (בשנת 1961). סיים את לימודיו בביה"ס ‏ הריאלי במגמה הריאלית בשנת תשכ"ד (1964) במחזור מ"ה - מחזור י' של ‏ הפנימייה הצבאית.‏

התגייס לצה"ל לביה"ס לטיס ב6- באוגוסט 1964. היה בשרות צבאי עד 15 ‏ באוגוסט 1969. בדצמבר 1969 נרשם לבי"ס לרפואה במילנו, איטליה. ב1972- ‏ התקבל לביה"ס לרפואה בחיפה וסיימו ב1975-. ‏

ב25- בנובמבר 1975 יצא לשרות מילואים ונהרג תוך כדי האימונים בתאונת מטוס ‏ ‏"הרקולס" בהר "הלל" שבסיני.‏

המשפחה