בן רות ואריה

בוגר מחזור נ"ו (תשל"ה, 1975)

נולד (26/3/1957) בחיפה

שירת באגף המודיעין

נהרג בעת מילוי תפקידו (6/8/1976)

הובא למנוחת עולמים בבית העלמין הצבאי בחיפה
בן 19 בנופלו

אבד לנו נכדנו האהוב, החרות בלבנו כל עוד נתהלך עלי אדמות, עד נשימתו ‏ האחרונה. ‏

ירון נולד ב-כ"ג באדר ב', תשי"ז ונלקח מאתנו לנצח ב-י' מנחם אב, תשל"ו, והוא ‏ בן תשע עשרה שנים, ארבעה חודשים וששה עשר יום בלבד. הוא, החיל, היה ‏ בדרכו הביתה כדי לבלות את השבת בחוג המשפחה, ולא זכה להגיע. בדרך ארב ‏ לו מלאך המוות וחטף אותו.‏

מן הראוי לסקור בקצרה את שנות חייו הקצרות של מחמדנו ולו בקצרה, כדי ‏ להבהיר לעצמנו מה היה לנו ומה אבד לנו. מהגן עבר ללמוד בבית הספר הריאלי, ‏ שם למד מכתות היסוד ועד תום בחינות הבגרות ועמד בכולן בהצלחה. הוא סיים ‏ את לימודיו בביה"ס בשנת תשל"ה (1975) במחזור נ"ו. ‏ לצבא התגייס אחרי גמר הלימודים ב5- באוגוסט 1975. שירותו הצבאי נסתיים ‏ ביום המר והנמהר, 6 באוגוסט 1976, שנה ויום לאחר גיוסו.‏

ירון היה מרוצה מאוד בצבא ואף פעם לא התאונן שקשה לו או שלא נוח לו. הוא ‏ אמר אפילו: "אני מאושר בצבא".‏

ירון היה חובב מוסיקה נלהב והשאיר תקליטיה ענפה של יצירות קלאסיות ‏ וקלות. במקום אחת מבחינות הבגרות כתב חיבור שנתי על הנושא "התזמורת ‏ הפילהרמונית הישראלית". פעמים רבות נסע לתל-אביב כדי לקבל אינפורמציה ‏ מדויקת על התזמורת.‏

היה לו דחף חזק ללימודים אקדמאים. הלימודים היו צריכים להיות כאלה, ‏ שיביאו תועלת מרבית לצה"ל. שאף להיות איש מדע ברמה כזו, שתשייכהו לאותו ‏ חוג מלומדים, אשר עליהם נאמר: "ותחסרהו מעט מאלוהים".‏

ירון לא ידע כל פשרה במה ששייך ליושר. היושר אינו ניתן לחלוקה, הוא מוכרח ‏ להיות מוחלט, טהור ושלם.‏

כזה היה ירון ז"ל. נשארו לנו רק הזיכרונות היפים מחייו הקצרים. ‏

החכם מכל אדם אמר: "נר ה' נשמת אדם" (משלי כ', כ"ז). פרש רש"י: "הנשמה ‏ שבקרבו מעידה עליו בדין". היוכל להיות עוד ספק בדבר טיבה של עדות זו על ‏ צדיק ברוך זה?‏

סבא אליהו