בן שרה ושמואל

בוגר מחזור נ"ד (תשל"ג, 1973)

נולד (23/12/1955) בחיפה

שירת כלוחם בחטיבת הנח"ל
מספר אישי בצה"ל: 2207556

נהרג בעת מילוי תפקידו (28/5/1975)

הובא למנוחת עולמים בבית העלמין הצבאי בחיפה
בן 20 בנופלו

זאב (זיו), בן שרה ושמואל, נולד ביום ח' בטבת תשט"ז (23.12.1955) בחיפה, ‏ ובעיר זו גדל והתחנך. ‏

זאב החל ללמוד בביה"ס ע"ש "ליאו בק". הוא היה ילד נוח וחייכני, תלמיד טוב ‏ וחבר אהוב. במשך שלוש שנים נבחר זאב ע"י חבריו כ"חבר טוב" של הכיתה ‏ והוענקו לו פרסי ספרים על כך, מטעם מועדון הרוטרי החיפני. זאב המשיך את ‏ מסלול הלימודים וסיים אותם בביה"ס הריאלי. ‏

בין רכסי הכרמל על ערוציהם הנסתרים ונתיביהם העלומים, גילה זאב את אהבת ‏ הארץ, הטבע והנוף. הוא הרבה לשוטט, לבדו או עם חבריו, בפינות חמד שעל ‏ ההר והטבע הפראי שבה את ליבו. בתקופת לימודיו היה פעיל בגדנ"ע ונטל חלק ‏ בכל פעולותיו. כן היה חבר בתנועת הצופים. אולם תנועת הנוער שאליה התמסר ‏ הייתה תנועת השומר הצעיר. עם חבריו לתנועה הקים את גרעין הנח"ל "עד-עד", ‏ ולשם גיבוש ערכו הרבה מסעות רגליים בכל רחבי הארץ. בתקופת לימודיו ‏ בתיכון, התבגר זאב ברוחו וידע היטב את רצונו ואת דרכו לעתיד. כתבה המחנכת ‏ שלו בכיתות העליונות של ביה"ס הריאלי: "זאבי ערך פעם שעת מחנך, שנושאה ‏ היה גישתו לחיים, לחובות כלפי החברה והאומה. לא רק אני הופתעתי. כל ‏ הכיתה הופתעה. עמד לפניה אדם, שידע היטב מה הוא דורש מעצמו ומאחרים, ‏ שדרכו לעתיד ברורה לו. לפתע התגלה זאבי בבגרותו וביושרו הבלתי רגיל. מצד ‏ אחד הציג דרישות בלתי פשרניות ומהצד השני הבין כל כך יפה שמעטים יכולים ‏ לעמוד בהן. שעת מחנך זו הייתה מפנה ביחסים בינו ובין הכיתה, שרק אז הכירה ‏ את זאבי האמיתי... בזיכרוננו שלנו המורים יישאר זאבי כפי שהיה: שקט ומנומס, ‏ טוב מזג וחם לב, ממלא את חובותיו באחריות ומוכן תמיד לעזור לזולת". ‏ תחביבו השני של זאבי, בנוסף לאהבת הטיולים, היה משחק השח בו הגיע לרמה ‏ מכובדת והיה חבר במועדון שח חיפאי. לפני גיוסו שהה עם חבריו לגרעין בקיבוץ ‏ מצר ועבד שם כרפתן. בפרוץ מלחמת יום הכיפורים מיהר לקיבוץ שרוב חבריו ‏ גויסו ועבד ברפת. ‏

זאב גויס לצה"ל במחצית נובמבר 1973. עקב נתוניו האישיים התקבל לקורס טיס, ‏ אך געגועיו העזים לחבריו לגרעין הכריעו את הכף. זאב עזב את הקורס והתנדב ‏ לנח"ל. הוא היה פעיל מאד במזכירות הגרעין וגילה רגישות רבה ליחסים שבין ‏ אדם לחברו. בלטו אצלו האידיאלים של יושר והגינות אותם דרש, ללא פשרות, ‏ מחבריו ומעצמו. במהלך שירותו נשלח ליחידת שריון וביום י"ח בסיוון תשל"ה ‏ ‏(28.5.1975) נפל בעת שירותו. הוא הובא למנוחת עולמים בבית הקברות הצבאי ‏ בחיפה. השאיר אחריו הורים ואחות. ‏

במכתב התנחומים למשפחה כתב המפקד: "זאב היה אחד החיילים המצטיינים ‏ בפלוגה, עמד בהצלחה בכל המשימות שהוטלו עליו, נחון בשאפתנות רבה להגיע ‏ להישגים גבוהים ואכן הגיע. חבריו בגדוד הוקירוהו וציינו נכונותו למלא ‏ תפקידים".