סרן אבישי בן-צבי (אבי) זכרו לברכה
בן לאה ומשה

בוגר מחזור מ"ח (תשכ"ז, 1967)

נולד (24/4/1949) בחיפה

שירת כקצין באגף המודיעין

נהרג בקרב בחזית הדרום במלחמת יום הכיפורים,
(22/10/1973)

הובא למנוחת עולמים בבית העלמין הצבאי בחיפה
בן 24 בנופלו
מעזבונם
לחצו על שם הקטגוריה כדי לצפות בתכנים:
הדליקו נר זיכרון בדף זה
 
סיפור חייו:
בבוקר אביב ביום 24 באפריל 1949 נולד אבישי, ילד נחמד ויפה.‏

אזכור את מרפסת ביתנו עטופה מטפס עם פרחים צבעוניים שם מבלה אבישי ‏הרבה שעות כשהוא נהנה מרשרוש עלה וער לקולות הציפורים. הוא מתפתח ‏יפה, משתדל לחקות את אחיו דני, סופג הרבה ותופס מעל לגילו.‏

בגיל שלוש הוא מתחיל ללכת לגנון ובדרך השגרה אחרי זה לגן ולבית הספר. עד ‏כיתה ה' הוא לומד בבית הספר "שלווה". תלמיד נבון מצטיין בלימודיו, בולט ‏בידיעותיו ונעים בהליכותיו. בהמלצת מורתו אנו מעבירים אותו לבית הספר ‏הריאלי לכתה ו'.‏

כאן הוא שוקד על לימודיו, מרחיב אופקיו, קורא הרבה ומעמיק בבעיות באופן ‏יסודי. ער לבעיות פוליטיות וחברתיות. אוהב מוסיקה, שומע ומאזין לקונצרטים.‏

כהומניסט מובהק אבישי בוחר במגמה המזרחנית ובשנת 1967 (מחזור מ"ח) גומר ‏את לימודיו ומתגייס לצבא.‏

בצבא אבישי בוחר בנושא הקרוב לו ומתגייס לחיל המודיעין. עובר קורס קצינים, ‏הרבה השתלמויות וימי עיון. תקופה ארוכה משרת בסיני ועושה את עבודתו ‏בנאמנות, בחריצות ובדבקות במטרה.‏

אחרי השחרור אבישי נרשם לאוניברסיטת תל אביב למדעי המזרח התיכון ‏וערבית. כאן הוא מצטיין בלימודיו ורוכש הערכה רבה ממוריו, מדריכיו וחבריו. ‏בשנה הראשונה הוא משרת בצבא קבע ולומד. בשנה השנייה והשלישית עבד ‏באופן חלקי ב"מכון שילוח". מטרתו הייתה להיות עצמאי ולהתקיים לבדו - על ‏אף רצוננו הרב לעזור לו.‏
ביום הכיפורים בפרוץ המלחמה קם והתייצב ליחידה. הוא התנדב לרדת לסיני. ‏הוא נמנה עם הכוח העובר את התעלה לצד המערבי. עובד ללא לאות ימים ‏כלילות, מעודד את חבריו הנופלים ברוחם ומקווה לחוג את מסיבת הניצחון ביום ‏נישואיו. תוך העבודה נפצע ונפל מתבוסס בדמו.‏

ביום 22 באוקטובר 1973 אבישי איננו - שמונה ימים לפני הנישואין.‏

(אמא)
 
נרות שהודלקו לזכר אבישי בן-צבי:

נר זכרון
בית הספר הריאלי העברי בחיפה
 
נר זכרון
חנה הראל (שנור)  2023
 
נר זכרון
אילת זיו  2023
 
נר זכרון
אברהם רייך  2017
 
נר זכרון
ישראל קרמזין  2017
 
נר זכרון
דובי לרנר  2017
חברים היינו כמעט כמו אחים. מהיום שהגעת לבית הספר "הריאלי". ביתך היה כמו ביתי וביתי כביתך. לא נפרדנו עד שבאת להודיע לי על חתונתך עם עכסה המדהימה. חכם, מוכשר, שקדן, קפדן, ליצן, חביב, חבר למופת. כואב לישאנו ממשיכים להפגש רק פעם בשנה ... ביום הזיכרון. אתה חסר לי, אני מתגעגע ... בני קרוי על שמך ... לעולם תשאר בזכרוני ולעולם אוהב אותך.
 
נר זכרון
עירית  2017
 
נר זכרון
רות גולדברג  2017
זכרו ברוך.
 
נר זכרון
נורית קדם (בירנבוים)  2017
 
נר זכרון
זאב בלומנפלד  2017
 
נר זכרון
גילה קורץ (פלישר)  2017
 
נר זכרון
אלכס  2017
 
נר זכרון
שמואל זקס  2017
 
נר זכרון
חנה הראל (שנור)  2017
 
נר זכרון
ליאורה אלדר (שתיל)  2017
 
נר זכרון
יצחק גדעוני  2017
אבישי זכור לי מהריאלי הדר. התיידדנו ובקרתי בביתו במושבה הגרמנית חברנו המשותף דובי לרנר קרא לבנו הבכור אבישי לזכר חבר ילדות יהי זכרו ברוך
 
נר זכרון
נורית ריבק  2017
 
נר זכרון
אירית וולגל  2017
 
נר זכרון
שמעון שרון  2015
הכרתי את אבישי בילדות ואני בן מחזור שלו בריאלי. הערכתי וחיבבתי אותו ואת אופיו.
 
נר זכרון
מיכאל גיט  2013
 
נר זכרון
עדי  2010
 
נר זכרון
משה גולדברג  2009