בן ברטה ומאיר

בוגר מחזור מ"ח (תשכ"ז, 1967)
בוגר הפנימייה הצבאית - מחזור י"ג

נולד (20/11/1949) בירושלים

שירת כסגן מפקד פלוגה בצנחנים
מספר אישי בצה"ל: 2032534

נהרג בעת מילוי תפקידו (12/8/1970)

הובא למנוחת עולמים בבית העלמין הצבאי בצפת
בן 21 בנופלו

צפייה באתר אינטרנט לזכר אריה שמיר

אריה (אריק) שמיר נולד בירושלים ביום א' בכסלו, תש"י (20 לנובמבר 1949) ‏ להוריו מאיר וברטה שמיר. הוא היה הבן הבכור במשפחתו.‏

את שנותיו הראשונות בילה במושב שורש שליד ירושלים, ולאחר מכן עקרה ‏ המשפחה לשאר ישוב שבגליל העליון.‏

בצפת סיים את בית הספר העממי ואז החליט ללמוד בפנימייה הצבאית שליד ‏ בית הספר הריאלי בחיפה. היה זה צעד מכריע - לקשור את גורלו למדים ולחיי ‏ צבא כבר מגיל צעיר, אך אריק עמד במבחן בהצלחה גדולה. בפנימייה התבלט ‏ מיד. היו בו תכונות שאי אפשר היה שלא לאהבן: יושר, טוב לב ובת שחוק ‏ תמידית. אי אפשר היה לתאר מפגש, מסיבה או סתם פטפוט של נערים צעירים ‏ ללא השתתפותו הפעילה. נוסף לכל אלה הוא היה ספורטאי למופת, ולא פעם ‏ ייצג את המוסד בו למד והביא לו כבוד רב.‏

את הפנימייה ואת בית הספר הריאלי סיים בהצטיינות בשנת תשכ"ז (1967) ‏ במחזור י"ג של הפנימייה, מחזור מ"ח של בית הספר הריאלי. דרכו מעתה הייתה ‏ ברורה - הוא התנדב לצנחנים.‏

הצבא, נוסף לבית בו גדל ואשר עיצב את אופיו, הוסיף לו ממד של רצינות ושל ‏ תחושת אחריות גדולה. הוא נשלח לקורס קצינים, ולאחר שסיימו המשיך להדריך ‏ בבית הספר לקצינים כשנה אחת. לאחר מכן חזר ליחידתו, נתמנה לסמ"פ והכל ‏ ראו בו קצין למופת, שהרי היה בו מיזוג הנדיר של "צבריות" מחוספסת ונפש יפה ‏ ועדינה.‏

עוד בהיותו בפנימייה החליט לנדב עצמו לשירות קבע בצה"ל, ואז, כשרק החל ‏ את דרכו בצבא הקבע, נפל, דווקא ליד אותה כינרת שהייתה קרובה ללבו.‏

רחל, המשוררת האהובה על אריק, כותבת באחד משיריה:‏ ‏"אם צו הגורל לחיות רחוקה מגבוליך תתניני, כינרת, לנוח בבית קברותיך"‏

ביום ו' באב, תש"ל (12 באוגוסט 1970) ציווה כך הגורל על אריק.‏