בן פיניה ואברהם

בוגר מחזור כ"ט (תש"ח, 1948)

נולד (17/8/1930) בחיפה

שירת כלוחם בחטיבת הנגב, בפלמ"ח
מספר אישי בצה"ל: 80747

נהרג בעת מילוי תפקידו (12/10/1948)

הובא למנוחת עולמים בבית העלמין הצבאי בחיפה
בן 18 בנופלו

בן אברהם ופיניה. נולד ב17- באוגוסט 1930 בחיפה. ‏

היה תלמיד בית הספר הריאלי ואחד מבוגריו. היה חובב נגינה, ציור וספורט. ‏ הצטיין בלימודיו ובסיום שנת הלימודים בכיתה השישית זכה בפרס בעד ציוניו ‏ הגבוהים. ‏

מילדותו היה חבר בתנועת "הצופים" וכעבור זמן היה בה למדריך. מגיל צעיר היה ‏ מדריך בגדנ"ע וחבר ה"הגנה". כבר אז ניכרו בו תכונות מדריך מעולה ורב השפעה. ‏

בראשית מלחמת השחרור היה עדיין תלמיד בית ספר. בתקופת הקרבות ‏ הראשונים ארגן את הקשר בין העמדות השונות בחיפה. אך עם זאת לא נטש את ‏ לימודיו או את ההדרכה בתנועת "הצופים". בסיימו את חוק לימודיו בקיץ 1947 ‏ התגייס לפלמ"ח. עבר עם בני הכשרתו לקבוצת שילר, אך לפני שהספיק ‏ להתערות שם, נשלח לפי דרישת מפקדו לקורס מפקדי כיתות בדליה. ‏ הצטיין בקורס ובחזרו צורף לגדוד אחד בחטיבת הנגב, מקום שם היו גם יתר ‏ חברי גרעינו. השתתף בקרב על עיראק א-סוידאן, נגבה, ועד מהרה נתמנה למפקד ‏ מחלקה. לקח חלק בקרב על חוליקאת והצטיין בו. בתקופת ההפוגה נמצא ‏ במשלטים ושם ארגן בתנאים קשים מאוד את לימוד השפה העברית וכן ‏ מקצועות אחרים לחיילים עולים. היה מרצה לפניהם על בעיות הארץ ועל עברה, ‏ מקרבם ונוטע בהם את רגש האהבה והמסירות למולדת החדשה. הוא הוסיף ‏ ללמוד מתמטיקה והשתדל להרחיב את ידיעותיו גם בשטחים אחרים. ‏

גם בהיותו בצבא הוסיף לבוא במגע עם חניכיו בתנועת הצופים אשר העריצוהו ‏ מאוד, ובכל הזדמנות של חופשה היה נפגש עימם ומספר להם באריכות על ‏ חוויותיו וניסיונו במלחמה. ‏

דוד נפל ב12- באוקטובר 1948 בתאונת דרכים, ברכבו על אופנוע, בעת שובו ‏ מישיבת מפקדי פלמ"ח ליד באר יעקב. בו ביום הובא למנוחת עולמים בחיפה עיר ‏ מולדתו.‏