בן צפורה ויהושע

בוגר מחזור כ"ו (תש"ה, 1945)

נולד (29/5/1925) בפולין

שירת כמפקד בהגנה
מספר אישי בצה"ל: 136434

נהרג בקרב בירושלים במלחמת העצמאות,
(19/5/1948)

הובא למנוחת עולמים בבית העלמין הצבאי בהר הזיתים, ירושלים
בן 23 בנופלו

בן יהושוע וצפורה. נולד בו' בסיוון תרפ"ה בעיר פשמישל, פולין. ‏

עלה ארצה עם הוריו בשנת 1934 ועבר שנות נעוריו ולימודיו בחיפה. ‏ התחיל ללמוד בבית הספר "נצח ישראל" של ה"מזרחי" והמשיך בבית הספר ‏ הריאלי בעיר. הצטיין בלימודיו. ‏

חבר בתנועת "הצופים" ומדריך מרכזי בסניפה שבחיפה. לאחר שסיים את חוק ‏ לימודיו יצא להכשרה בקבוצת יבנה. כעבור זמן הוטל עליו לעבור לירושלים ‏ ולארגן שם את סניף "עדת הצופים הדתיים".‏ גם שם התבלט בכשרונותיו והצלחתו. באותו זמן למד באוניברסיטה. היה תלמיד ‏ בפקולטה למדעי הרוח. התפרנס מעבודתו. התנדב לצאת כמורה ומדריך לגולת ‏ קפריסין וזכה שם לאהבתם והוקרתם של כל חניכיו. ‏ עם שובו מתפקידו חזר ללימודיו באוניברסיטה בירושלים. ‏

עם פרוץ המהומות והטלת המצור על העיר העתיקה התנדב עמנואל לצאת ‏ כמורה ומדריך אל העיר העתיקה והשפיע על כמה מחבריו לעשות כמוהו. ‏ בעיר העתיקה ארגן בית מלאכה קטן לחפצי אומנות, מקצוע החביב עליו מנעוריו. ‏

השתתף באופן פעיל בהגנת העיר העתיקה, וארגן את חניכיו הצעירים ואימנם ‏ לפעולות הגנה. ‏

ב3- למרץ 1948, בהיוודע לו על אסון שקרה במשפחתו בחיפה, קיבל לראשונה ‏ רשות לצאת את העיר העתיקה, אך משהיה כבר בשיירה היוצאת ראה לפתע כי ‏ הבריטים אסרו את מפקד העיר העתיקה והוא החליט לחזור. ‏ להוריו כתב: "אבא, אימא היקרים, סלחו לי על הברירה היחידה שהייתה לי ועל ‏ ההחלטה להישאר בעיר העתיקה. בלילה בכיתי וחרקתי שן, עבר עלי ליל בלהות ‏ כי לא ידעתי משהו מכם. כשאצא אחר לא יבוא במקומי, ואין לי שום רשות ‏ מוסרית לעזוב".‏

עם החמרת המצב בעיר העתיקה היה לאחד מעמודי התווך של הגנתה העקשנית. ‏ התנגד בכוח לחיפושי נשק על ידי הבריטים והצליח באומץ לבו להעלימו ‏ מעיניהם. ‏

נפצע קשות בשעת הנחת מוקשים בשטח שנפרץ על ידי הערבים ומת בי' באייר ‏ תש"ח (19 למאי 1948) בעיר העתיקה בירושלים. ‏ לאחר שנפל הועלה לדרגת סגן על פי פקודת המטכ"ל. ‏