בן לוניה ומרדכי

בוגר מחזור ל"ז (תשט"ז, 1956)

נולד (17/5/1938) בחיפה

שירת כמפקד פלוגה בחטיבת הנח"ל

נהרג בעת מילוי תפקידו (1/3/1963)

הובא למנוחת עולמים בבית העלמין הצבאי בחיפה
בן 25 בנופלו

סרן מלכה מימון נולד בחיפה ב17- למאי 1938. ‏

בילדותו הכירוהו הכל כילד שקט, טוב לב, חביב ואפילו ביישן במקצת. בהגיעו ‏ לגיל שש החל את לימודיו בבית הספר הריאלי. היה תלמיד טוב ושקדן וכמו כן ‏ למד לפרוט על פסנתר, אם כי לא בהתלהבות רבה ויותר כדי למלא רצון הוריו ‏ אשר לא חסכו כל מאמץ להעניק לו ידע נוסף. ‏

בתיכון הצטרף לתנועת הצופים והיה פעיל בה. כמו כן עבר במסגרת הגדנ"ע ‏ קורס מודיעין. זו הייתה פגישתו הראשונה עם מסגרת צבאית, והיא השאירה בו ‏ רושם עמוק, שהתווה את המשך דרכו לעתיד. סיים את בית הספר כתלמיד טוב ‏ ועסק עד לגיוסו בהדרכת נער פרברים.‏

אהב את הארץ ונופיה וחרש אותה לארכה ולרחבה בטיוליו.‏

עם גיוסו עבר קורס מפקדי כיתות וסיימו כחניך מצטיין. כבר אז נעלמו שרידי ‏ בישנותו והוא התבלט בכישוריו. לאחר מכן עבר קורס קצינים וסיימו כחניך ‏ מצטיין ומכאן עלה בסולם העלייה במהירות מסחררת. היה אחד ממפקדי קורס ‏ מפקדי פלוגות בנח"ל מוצנח, נתגלה כמפקד בעל תושייה רבה, פיתח כושר גופני ‏ גבוה ודרש מפיקודיו משמעת ללא סייג ורמת ביצוע מעולה ובלתי מתפשרת. ‏

פיקודיו אהבוהו ופחדו ממנו כאחד ויחס זה אליו רחש בעיקר בגלל דוגמא אישית ‏ למופת. לא פעם עזר לחייל אשר בעיות אישיות לו מעבר לתפקידו כמפקד. ‏

בצבא ניבאו לו עתיד גדול, וקצב התקדמותו היה מהיר ומבטיח.‏

נשא לאישה את חברתו לספסל הלימודים. באחד מימי מרץ בשנת 1963 הביא ‏ את אשתו שאחזוה צירי לידה לבית החולים, הבטיח שיחזור מיד לכשיתפנה ‏ אולם הוא נפל בעת מילוי תפקידו. בתו תאיר נולדה באותו יום והשמחה נמהלה ‏ בכאב עמוק.‏

השאיר אחריו הורים ואחות תאומה. בן 25 שנה היה בנפלו.‏