בן אסתר ואברהם

בוגר מחזור נ"ב (תשל"א, 1971)

נולד (29/1/1953) בחיפה

שירת כמפקד טנק בחיל השריון
מספר אישי בצה"ל: 2138713

נהרג בקרב בחזית תעלת סואץ במלחמת יום הכיפורים,
(8/10/1973)

הובא למנוחת עולמים בבית העלמין הצבאי בחיפה
בן 20 בנופלו


על תפקודו בקרב הוענק לו עיטור הגבורה
(הוענק בשנת 1975, כסג"ם)

שלמה נולד ביום 29 לינואר 1953 בחיפה כבן בכור לאברהם ואסתר ערמן.‏

את חינוכו קיבל בבית הספר "קישון" שם למד עד כתה ח'. בכתה ט' נכנס לבית ‏ הספר הריאלי וסיים את לימודיו בו בשנת תשל"א - 1971 במחזור נ"ב.‏

עם סיום לימודיו לא הספיק ליהנות מחופשה שכן תאריך גיוסו לצה"ל נקבע ל- ‏ ‏4.8.1971 ארבעה ימים לאחר תום לימודיו. שלמה לא התייאש אלא להפך, שמח ‏ להתגייס לצה"ל ובמיוחד אחרי שבחר להיות בחיל השריון. תמיד אמר שהוא ‏ עדיין צעיר, ואחרי תקופת שירותו יצא ויבלה.‏

את תקופת שחרותו הצבאי עד מלחמת יום הכיפורים עבר שלמה בסיני ‏ ובמעוזים שעל גדות התעלה. האמת שלא התלונן אף פעם על קשיים - להפך, ‏ תמיד היה שמח ומוכן לעזור, שלמה היה אהוד על חבריו לנשק ועל פיקודיו.‏

עם פרוץ מלחמת יום הכיפורים ישב שלמה במעוז "אורקל" על גדות התעלה ‏ ומאז במשך יומיים ערך קרב גבורה שהוא משמיד חיל רגלים בכמויות גדולות של ‏ האויב ומחסל 17 טנקים - עובר מארבים ומעודד את חבריו. עם סיום יומיים של ‏ קרבות מרים הצליח שלמה לסגת עם ארבעת חבריו אל עבר כוחותינו, אך בהגיעו ‏ לכוחותינו נפגע ונפל.‏

היה זה בי"ב בתשרי, תשל"ד - 8.10.1073‏

שלמה נפל בדרגת סמ"ר והועלה לדרגת סג"מ על גבורתו, כושר לחימתו ‏ המופלאה, שעליה הוא מועמד לצל"ש.‏

שלמה בחור טוב, בלט בחברה, כמוכן לעזור תמיד, בלט כחייל אמיץ ומציית ‏ למפקדיו. תכונותיו לא התבטאו במלים אלא במעשים. סיים בהצלחה קורס ‏ מפקדי טנקים והיה אחד המפקדים המצטיינים בחטיבה.‏

שלמה נהג בזמנו החופשי לבלות במשחקי ספורט וקריאה בספרי מתח.‏

שלמה נפל למען מולדתו ולמען שאנו נחיה.‏

המשפחה