בן אסתר וליטמן

בוגר מחזור נ"ג (תשל"ב, 1972)
בוגר הפנימייה הצבאית - מחזור י"ח

נולד (10/5/1954) בחיפה

שירת כצוער בחיל השריון
מספר אישי בצה"ל: 2171249

נהרג בקרב בחזית תעלת סואץ במלחמת יום הכיפורים,
(16/10/1973)

הובא למנוחת עולמים בבית העלמין הצבאי בחיפה
בן 19 בנופלו


על תפקודו בקרב הוענק לו ציון לשבח מהרמטכ"ל
(הוענק בשנת 1976, כסג"ם)


צפייה באתר אינטרנט לזכר ברוך ליסיצקי (1)

צפייה באתר אינטרנט לזכר ברוך ליסיצקי (2)

.ברוך (ברי), בן אסתר וליטמן, נולד ביום ז' באייר תשי"ד (10.5.1954) בחיפה .את לימודיו היסודיים סיים ברוך בבית הספר "אורים" בקרית-אליעזר בחיפה אחרי כן סיים את לימודיו התיכוניים בבית-הספר הריאלי, במסגרת הפנימייה .הצבאית. ברי, כפי שקראו לו הכל, היה תלמיד מצטיין בבית-הספר היסודי .הוא נטל חלק פעיל בכל הפעולות והיה חבר בועד התלמידים ודובר שלהם .בכיתתו נחשב למנהיג הכיתה, והיה אהוב על תלמידים ועל המורים כאחד .כשרצו חבריו לכיתה להתפאר בתלמיד מתלמידיה, היה ברי התלמיד במשך כל שנות לימודיו נחשב ברי נער חושב ומגיב, שאינו מחשה למראה ,אי-צדק, שואל שאלות, מתעניין ואף מתווכח ומשכנע בדרך המיוחדת לו .בחיוך וללא כל רוגז

ברי בחר ללמוד בפנימייה הצבאית בעקבות מלחמת ששת הימים, שהשפיעה עליו ביותר. כבר בגיל צעיר אהב לשמוע סיפורי גבורה והגיבורים התנכיים הנערצים עליו היו שמשון ודוד המלך במלחמתו נגד גלית. משלמד לקרוא הקדיש שעות ארוכות לקריאה, ובעיקר אהב לקרוא על גיבורים וגבורה בעם היהודי. משהתבגר החל להתעניין בספרות צבאית מכל העולם, והרבה לקרוא .על כלי-נשק, על חומרי נפץ, על מטוסים ועל טנקים

בתקופת לימודיו בבית-הספר היסודי היה ברי חניך בתנועת "הנוער העובד והלומד", השתתף בכל הפעולות, הטיולים והמחנות, שאהב במיוחד, וברבות הימים היה אף מדריך נוער. מילדותו היה ברי מבוגר משאר חבריו. היה בעל אידיאלים נשגבים וידע מה הוא רוצה. לכן בחר ללכת לפנימייה הצבאית והיה .שלם לגמרי עם בחירתו

,בהיותו בן ארבע-עשרה שנה עזב ברי את הבית ונכנס למסגרת צבאית סגורה אולם מעולם לא התלונן והכל נראה לו טוב ויפה. שאיפתו העיקרית הייתה להצליח בלימודים ובתחום הצבאי ולהיות בין הראשונים, ואמנם סיים את הפנימייה הצבאית כחניך מצטיין במחזורו. הוא היה תלמיד לדוגמה ואיש מן המורים ומהמדריכים בפנימייה לא השמיע דבר ביקורת נגדו. הצלחתו הרבה בשני התחומים נבעה מכוח רצונו העז, ומכושר הסבילות וההתמדה שניחן בהם. ברי היה חבר טוב, ותמיד היה מוכן לעזור לכל אדם ולארח את ידידיו בביתו. הוא התנדב לכל עשייה, והמדריכים בטחו בו ונתנו לו להדריך את החמישיות במשך תקופה ארוכה. בחירתו כחניך המצטיין התקבלה על דעת .הכל ללא עוררין

,ברי היה מנהיג מטבעו, שדעתו התקבלה ברצון - אך יחד עם זאת היה סובלני ומוכן תמיד לקבל את דעת הזולת ולכבדה. לסיום הלימודים בפנימייה הכין ברי עבודת גמר בבוטניקה, והיה החניך הראשון בפנימייה הצבאית ששוחרר מבחינת בגרות בזכות עבודת הגמר. נושא העבודה היה בעיות במחזור החיים .של ינבוט השדה

ברוך גויס לצה"ל בראשית נובמבר 1972 והתנדב לחיל השריון. לאחר הטירונות ולאחר שהשתלם בקורס צניחה ובקורס מפקדי טנקים, הוצב בתפקיד מש"ק טנק ביחידת שריון. הוא הצטיין במילוי תפקידיו ונשלח לקורס קצינים. הצבא היה לגבי ברי המשך ישיר ללימודיו, והוא הצטיין גם במסגרת זו, ולא שינה מהתנהגותו. מעולם לא היו לו בעיות משמעת, והוא שימש מקור גאווה למפקדיו. בכל התפקידים שעשה, ניכר בידע המקצועי שלו ובלחימה, הצטיין .באומץ-לב למופת

.במלחמת יום הכיפורים השתתף ברוך בקרבות בלימה נגד המצרים בחזית סיני ביום כ' בתשרי תשל"ד (15.10.1973) נפגע ברי ונהרג בקרב באזור "החווה הסינית". כשבועיים אחרי-כן נמסרה למשפחתו הודעה כי הוא נעדר, ובמשך .ארבעה חודשים הייתה המשפחה שרויה בדאגה ובחששות, בתקווה ובריצות .לימים נמצאה גופתו והוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי בחיפה .השאיר אחריו הורים ואח לאחר נופלו הוענקה לו דרגת סגן-משנה וכן הוענק לו ציון-לשבח מטעם ."הרמטכ"ל במשכן הכנסת "על גילוי רוח התנדבות, אומץ-לב ודבקות במשימה

ברוך וחבריו לטנק היו בין הראשונים בשדה הקרב. בליל כל-נדרי התארגנו כצוות והכינו את הטנק ולחמו בו עשרה ימים רצופים עד ליל הפריצה. לפי דברי מפקדו, נפצע ברוך בידו מרסיס אך סירב ללכת לעורף לטיפול. למחרת בבוקר הסתבר כי התפתח זיהום בפצע וידו התנפחה, אך כשהציעו לו שוב ללכת לטיפול רפואי, סירב והמשיך להילחם. רצון זה להמשיך ולהילחם לצד חבריו היה אחד מדפוסי התנהגותו במשך כל ימי הלחימה. הוסיף מפקדו ."ואמר: "תמיד אזכרנו כלוחם ללא חת, שאינו ירא קרב

פרס לימודים על-שם ברוך ז"ל מוענק כל שנה בבית-הספר הריאלי בחיפה לתלמיד הפנימייה הצבאית המצטיין בלימודי המדעים המדויקים; בעיתונים ,הארץ" ו"מעריב" פורסמו כתבות על גבורתם של ארבעה חברים, וביניהם ברי" .שהיו צוות של טנק אחד בזמן המלחמה ונפלו בקרב

:אביו כותב

ברוך (ברי) נולד בחיפה (קרית אליעזר) בז' באייר, תשי"ד (10.5.1954) להוריו ‏ אסתר וליטמן. בגיל צעיר אהב לשמוע ספורי גבורה, וכשהתחיל לקרוא לבד, היה ‏ שקוע שעות שלמות בקריאה. הגיבורים הנערצים עליו מהתנך היו שמשון הגיבור ‏ ודוד המלך במלחמתו נגד גלית.‏

את ביה"ס "אורים" שבשכונה גמר בהצטיינות. קראו לו מנהיג הכיתה. אהוב על ‏ חבריו ומוריו. השתתף בכל הטיולים והמחנות של תנועת הנוער העובד והלומד.‏

מלחמת ששת הימים, הנצחון המהיר והמוחץ על האויב וגבורת לוחמינו השפיעו ‏ מאוד על הנוער, וברוך, היחיד מכל ביה"ס, החליט להיכנס לפנימיה הצבאית שעל ‏ יד ביה"ס הריאלי בחיפה. הוריו לא התנגדו לרצונו העז. לבד פנה ללשכת הגיוס, ‏ עבר את כל מבחני הכושר, עמד בהצלחה בבחינות בביה"ס ונתקבל. בן 14 היה ‏ בעוזבו את הבית בפעם הראשונה למסגרת צבאית סגורה. אף פעם לא נשמעה ‏ ממנו תלונה. הכל היה טוב ויפה. שאיפותיו היו להצליח בלימודים ובצבא, כדי ‏ להיות בין הראשונים, אם לא הראשון. ‏

סיים את לימודיו במגמה הביולוגית במחזור נ"ג בשנת תשל"ב (1972) - מחזור י"ח ‏ של הפנימיה הצבאית. היה בין התלמידים המצטיינים, אהוב על מוריו ועל חבריו. ‏ היה חניך מצטיין במחזורו בפנימיה הצבאית. היה מראשוני לומדי הנהיגה ‏ מחבריו. בגיל 17 כבר ענד כנפי צניחה. ‏

לצבא היה מיועד לשריון, לפי בקשתו. עבר בהצלחה את כל הקורסים, וכמפקד ‏ טנק קבל את הדרגה סג"מ בשריון. ‏

ערב יום הכיפורים איישו ברוך וחבריו, שמהם לא נפרד, את הטנק, ויצאו לבלום ‏ את הארמיות המצריות שצלחו את הסואץ. לחם בגבורה עד ליל הפריצה ‏ ב-16.10.73 אף על פי שהיה פצוע בידו לא רצה לעזוב את חבריו ואת הטנק ‏ והמשיך להלחם עם כולם. ‏ במכתביו מהקרבות דרש מההורים מורל גבוה ושלא ידאגו לא, כי הוא מקוה ‏ לחזור אל האהובים עליו. ‏

בליל הפריצה נפגע הטנק, הם עזבוהו והלכו להצטרף לכוחות הפריצה, ובדרך ‏ מצאו את מותם, בכ' בתשרי תשל"ד (16.10.73). ‏ ‏4 חודשים היה נעדר ובמרץ 1974 מצאו אותו יחד עם שניים מחבריו, לא רחוק ‏ מהתעלה. ‏ הובא לקבורה בבית העלמין הצבאי בחיפה בי"א באדר, תשל"ד (5.3.74). בהלוויתו ‏ השתתפו מאות מחבריו, ידידיו ומכריו מכל רחבי הארץ. ‏

‏ אבא