בן מלכה ויוסף

בוגר מחזור כ"ח (תש"ז, 1947)

נולד (23/9/1926) בחיפה

שירת באצ"ל

נהרג בעת מילוי תפקידו (12/1/1948)

הובא למנוחת עולמים בבית העלמין בחיפה
בן 22 בנופלו

בן מלכה ויוסף הלוי. נולד בחיפה ביום ט"ו בתשרי תרפ"ז (23.9.1926) למשפחה ‏ מרובת ילדים. הוריו עלו ארצה כשנה לפני היוולדו ועבדו לפרנסתם בעבודת ‏ נטיעות. משפחתו הייתה בין המתיישבים הראשונים ב"אחוזה" שעל הר הכרמל, ‏ אביו ייסד את בית הספר הראשון בשכונה. ‏ בביתו ספג ידידיה את ערכי הדת והמסורת יחד עם אהבה לעם ולארץ. ‏

בגן הילדים הגננת הייתה אחותו. לאחר שסיים את לימודיו בביה"ס היסודי ‏ ‏"זיכרון יוסף" עבר ללמוד בביה"ס הריאלי במגמה הביולוגית כשעיקר עינינו - ‏ בוטניקה.‏ ידידיה החל לעבוד בבניין כדי לעזור בפרנסת הבית ובזמנו החופשי היה עוסק ‏ באגרוף וקפא"פ (קרב פנים אל פנים).‏

ידידיה ייסד אגודה של צעירים שומרי מצוות כמוהו במטרה למלא את עקרונות ‏ הדת בחיי היום יום ללא כל קשר למפלגה כלשהי. ארגון זה לא נשא חן בעיני ‏ מפקדיו ב"הגנה" שהחליטו לסלקו משורותיה אלא שהוא הקדימם והסתפח ‏ לארגון הצבאי הלאומי בו סיים קורס סגנים. ‏ ידידיה הועיד את בית הוריו למקום מפגש סודי לאנשי אצ"ל בחיפה וכן ל"סליק" ‏ של הנשק. ידידיה היה בין המתכוננים והמבצעים של ההתקפות נגד כלי הרכב ‏ של הצבא הבריטי במבואות הכרמל.‏

בליל א' בשבט תש"ח (11-12.1.1948) נחטף ידידיה ממקום עבודתו כשומר לילה ‏ בבניין שבו עבד כבנאי בשעות היום. חוטפיו היו אנשי ה"הגנה" שחשדו בו כי היה ‏ מעורב בחטיפת אחד ממפקדיהם ובחטיפתו רצו להפעיל לחץ על מפקדיו כדי ‏ שישחררו את האיש שלהם. ‏

על פי גרסת ה"הגנה" ידידיה ברח ממקום מעצרו לכיוון הכפר הערבי טירה ‏ שלמרגלות הכרמל ושתושבי הכפר הרגו אותו. גרסתם של אנשי האצ"ל הייתה כי ‏ ידידי הנרצח על ידי אנשי ה"הגנה" ובכדי לטשטש את עקבות המעשה הניחו את ‏ גופתו ליד טירה.‏ ועדת החקירה שנתמנתה קבעה כי "אין הוכחות שאנשי ה"הגנה" רצחו את ידידיה ‏ סגל", "הוא נפל בידי ערבים".‏

פרשת חייו ומותו התפרסמה בספר "דמי אינו שותק - ידידיה סגל - חטיפות ‏ עינויים רצח ומשפט.‏

הוא הובא למנוחת עולמים בבית העלמין בחיפה.‏

חבריו ומשפחתו תיארו אותו כאדם יפה תואר, שתקן, נאמן, חרוץ ובעל תבונה. ‏ אחיינים אחדים שלו נקראים על שמו האמיתי ושמו המחתרתי.‏

בשנת ה25- למדינה נחנך גן ציבורי באחוזה ונקרא על שמו "גן ידידיה". ‏