רס"ן רפאל צוקר (רפי) זכרו לברכה
בן לואיזה וראובן

בוגר מחזור נ"א (תש"ל, 1970)
בוגר הפנימייה הצבאית - מחזור ט"ז


נולד (10/3/1952) בחיפה

שירת כמפקד פלוגה בצנחנים
מספר אישי בצה"ל: 2120000

נהרג בקרב בחזית תעלת סואץ במלחמת יום הכיפורים,
(20/10/1973)

הובא למנוחת עולמים בבית העלמין הצבאי בחיפה
בן 21 בנופלו

צפייה באתר אינטרנט לזכר רפאל צוקר
מעזבונם
לחצו על שם הקטגוריה כדי לצפות בתכנים:
הדליקו נר זיכרון בדף זה
 
סיפור חייו:
רפי נולד בעשירי למרץ 1952 ונקרא על שם סבו - רפאל. רפי היה הבן השני ‏במשפחה בת ארבעה ילדים.‏

עוד בילדותו הבחינו מוריו, כי היה ילד פיקח מאוד. תמיד היה התלמיד המצטיין ‏בכיתתו. ה"חסרון" היחיד שהיה לו הוא זה, שאהב להכעיס את מוריו. הוא היה ‏ילד שובב מאוד ואהב להקניט את כולם. אך תכונה זו לא מנעה מכל מי שהכירו ‏לאוהבו בלב ובנפש. רפי היה אהוב מאוד על מוריו על אף הצרות שגרם להם.‏
 
בהגיעו לשנת הלימודים האחרונה בבית הספר העממי, ידע בבירור באיזה עתיד ‏הוא בוחר ועידודם של מוריו רק הגבירו בו את הרצון להתעקש על רצונו. סירבנו ‏לרעיון של הפנימייה הצבאית, אך מאום לא עזר. רפי החליט, ואי אפשר היה ‏להניאו מדעתו. הוא איים, שאם לא יתירו לו ללמוד בפנימייה הצבאית, לא ילך ‏ללמוד כלל. לא נותר לנו אלא להסתגל לרעיון החדש. במשך ארבע שנים כמעט ‏שלא ראינוהו בבית.‏

גם בפנימייה לא היה התלמיד השקט ביותר. כמו בילדותו המשיך גם כאן להקניט ‏ולהכעיס את מוריו. אך מבחינה צבאית היה תמיד בין הטובים ביותר. רפי היה ‏‏"פייטר" רציני. רפי סיים את בית הספר הריאלי בשנת תש"ל (1970) במחזור נ"א - ‏מחזור ט"ו של הפנימייה הצבאית. ‏

בשלישי לנובמבר 1970 התגייס לצה"ל. הוא התגייס לחיל, שבו רצה תמיד, החיל ‏של צה"ל - הצנחנים.‏

רפי אהב את הצבא כפי שרק הוא יכול היה לאהוב. במשך כל חייו הקצרים היה ‏הצבא טבוע בדמו. הוא עבר בהצלחה קורסים רבים, והיה הראשון מכיתתו מבין ‏הצנחנים שהיה מפקד פלוגה. בקורס מ"פ היה החניך המצטיין.‏
הנפש הקרובה לו ביותר הייתה אמו. לעתים, כאשר היה בא הביתה לחופשות ‏קצרות, היה משיח בפניה תוך התלהבות עצומה על כל הקורות אותו בצבא. זו ‏הייתה תכונה מאוד בולטת באופיו. הוא נהג להתלהב מכל דבר קטן. תמיד ניסה ‏להיראות קשוח, אך זה היה רק מסווה חיצוני. בתוך תוכו היה עדיין ילד, הזקוק ‏לאהבה ולתשומת לב. הוא נהג להיפגע מכל דבר, ממש כילד. יום אחד החליט, ‏שיותר לא קוראים לו רפאל, מכיוון שזהו שם של מלאך והוא איננו מלאך. הוא ‏החליט להיקרא רפי וכל מי שקרא לו בשם אחר לא נענה. קשה היה להסתגל ‏לשם החדש, אך מכיוון שזה היה רצונו, נוסיף לזכרו תמיד כ"רפי".‏

רפי אהב את כל הקשור בצבא, אך נחטא לאמת אם נאמר, כי אהב את המלחמה. ‏הוא היה צעיר ומלא מרץ ואהוב על חבריו. ‏במשך תקופה של חמישה חודשים הכין פלוגת חיילים למופת. הוא "טרטר" אותם ‏כהוגן, אך בסופו של דבר, על רבים מהם להודות לו כיום על כל מה שעשה ‏למענם. רפי אהב את חייליו גם אם לא הראה זאת. ידוע לנו כי רכש במהירות ‏את הערכתם של כל מפקדיו ואת הערצתם של כל פקודיו.‏
לרפי הייתה תכונה נוספת הבולטת באופיו. הוא ידע להפסיד בכבוד. הוא ידע ‏מתי טעה ומתי להודות בכך.‏

חבריו מספרים, כי אהב מאוד נוף. הוא אהב את הטבע וכל הקשור בו. כמו כל ‏צעיר אחר בגילו אהב את החיים, אהב לאהוב ולהיות נאהב. ‏

כרעם ביום בהיר נפלה עלינו ההודעה על מותו.‏

בראש השנה, שבוע לפני פרוץ המלחמה, יצא מן הבית ומאז לא ראינוהו עוד. ‏במלחמת יום הכיפורים, ביום העשרים לאוקטובר 1973 נפל בחזית הדרומית.‏

מסיפורי חבריו נודע לנו, כל לפני מותו הספיק לעשות הרבה. במשך ארבעה עשר ‏יום נלחם ללא לאות. מאחד מחבריו נודע לנו, כי יום לפני מותו אמר: "לו אך ‏יכולתי לקפוץ הביתה לחמש שעות....". רפי לא זכה לזה ואנו לא זכינו לראותו ‏שוב.‏

לפני מותו, ביום השישי לאוקטובר 1973 הועלה לדרגת סרן.‏

דמותו תהיה תמיד בקרבנו - נער תמיר, יפה תואר, חיוך תמידי שפוך על פניו... ‏
נער, שאהב את החיים, אך החיים לא אהבו אותו.‏

(המשפחה)

בשנת 2012 הועלה רפי לדרגת רב-סרן.
 
נרות שהודלקו לזכר רפאל צוקר:

נר זכרון
בית הספר הריאלי העברי בחיפה
 
נר זכרון
גאיה צוקר  2022
 
נר זכרון
אבי סהר  2019
 
נר זכרון
חיים מאיר  2018
אחי וחברי יהיא זכרך ברוך.
אתה נצור בליבי לעד.
חברך ממחזור פברואר 70
 
נר זכרון
יוסף מעיין  2016
 
נר זכרון
זאב בק  2015