סגן שלמה אילני זכרו לברכה
בן צילה ויצחק

בוגר מחזור נ' (תשכ"ט, 1969)

נולד (14/6/1951) בחיפה

שירת כמפקד מחלקת מרגמות בחיל השריון
מספר אישי בצה"ל: 2076719

נהרג בקרב בחזית הדרום במלחמת יום הכיפורים,
(19/10/1973)

הובא למנוחת עולמים בבית העלמין הצבאי בחיפה
בן 22 בנופלו
הדליקו נר זיכרון בדף זה
 
סיפור חייו:
שלמה נולד בי' בסיוון, תשי"א (14.6.1951) להוריו צילה ויצחק. עוד בטרם הגיעו ‏ לגיל בית הספר יצא שמו כשובב, ועם זאת ידע להתחבב על הכל.‏

את לימודיו החל בבית הספר "הכרמל" שבחיפה, שם, מלבד בשובבות, שהלכה ‏ ודעכה עם הזמן, הצטיין בלימודיו ובמיוחד בחשבון. באותה תקופה החל לטפח ‏ את אהבתו למשחק השחמט. ‏ בכיתה ב' זכה לשחק עם מנהל בית ספרו. בהיותו בכיתה ד' עבר לבית הספר "עין ‏ הים" בעקבות שינוי מקום המגורים של המשפחה. המעבר לא השפיע עליו, והוא ‏ נקלט היטב בסביבתו החדשה - תכונה אשר בלטה גם בהמשך דרכו. ‏

באותו זמן, והוא רק בן 10 שנים, נזקק שלמה לגלות חוש הסתדרות וכוחות ‏ נפשיים כדי לעבור את התקופה בה חלתה אמו ושכבה בבית החולים. שלמה ידע ‏ לעזור ולדאוג לעצמו ולאחיו הצעיר בעת שאבי עמל ללא לאות כדי למנוע כל ‏ סבל אפשרי. מצב בריאותה הבלתי יציב של אם המשפחה, אשר ידעה להסוותו ‏ ולדאוג לבית חם ומסודר, הביא למעורבות יתר של שלמה בעבודות הבית ‏ השוטפות. במשך כל שנות חייו חי שלמה את חיי המשפחה. באהבתו את בני ‏ משפחתו ובהזדהותו עמם היה מן המיוחד, ולא בכדי זכה לאהבתם הרבה.‏

את שנותיו האחרונות בבית הספר היסודי סיים בהצטיינות, כשבאותה תקופה ‏ אין עיקר מעיניו נתונים ללימודים, בהיותו עושה בהם חיל גם ללא מאמץ. שטחי ‏ הספורט, השחמט, חידונים וקריאה מילאו את מרבית שעות הפנאי שלו. ‏ משחקים שכונתיים היו אהובים עליו ביותר, ובעיקר משחק הכדורגל, בו עסק ‏ בקביעות.‏

כשעמד שלמה בפני ההחלטה באיזה בית ספר ימשיך את לימודיו התיכוניים, בחר ‏ שלמה באתגר - ביה"ס הריאלי העברי בחיפה נראה לו כמקום המתאים לו ‏ להמשך לימודיו. הצבת אתגרים, התמודדות עמם ודבקותו של שלמה בנושאים ‏ בהם ראה את ייעודו, וזאת חרף ניסיונות להניאו מהעמסת קשיים על עצמו, ‏ בלטו בדרך חייו. מעולם לא התאונן על קשיים, אי נוחות או אי נעימות שנגרמו ‏ לו. שלמה לא נטה להכיר במצבים אלו, ולפיכך לא טרדו את מנוחתו.‏

בשנות לימודיו בביה"ס התיכון היה חבר בתנועת הצופים, השתתף בפעולות של ‏ ‏"נוער לנוער" על ידי עזרה לתלמידים שהתקשו בהכנת שיעוריהם, השתתף ‏ בפעולות התרמה שונות והמשיך גם באהבותיו הישנות מביה"ס היסודי. עומס ‏ הלימודים לא היווה עבור שלמה כל בעיה, והוא לא נטה להקדיש להם זמן רב. ‏ מאידך, היה הים מקום תעסוקה נאות למילוי הזמן הפנוי. ביתו של שלמה נמצא ‏ בשכונת "עין הים" בחיפה, מהלך של חמש דקות מחוף שקמונה. עובדה זו עזרה ‏ לו להגשים את אהבתו לים - אהבה שבה הדביק גם את אחיו וכמה מחבריו, אשר ‏ יחדיו פיתחו מעין משחק כדורעף בתוך המים: מדי שבת בעונת הרחצה, היו רבים ‏ מבני שכונת "עין הים" חוזים ואף נוטלים חלק במשחק המרתק, ועם לכתו של ‏ שלמה ניטל הרבה מקסמו של המשחק.‏

את לימודיו במגמה הביולוגית סיים שלמה בשנת תשכ"ט (1969) במחזור נ'. ‏ המקצועות אותם אהב במיוחד היו כימיה, היסטוריה, תנ"כ והתעמלות. ‏

שעות מעטות לאחר תום מסיבת הסיום של ביה"ס התיכון כבר ישב שלמה ‏ באוטובוס שהביא מתגייסים חדשים לבסיס הקליטה של צה"ל. לאחר גלגולים ‏ שונים הגיע לחיל השריון, משם החל את מסלולו הצבאי, שהיה מגוון ורצוף ‏ בקורסים, כגון קורס סיור, קורס מש"קיים, קורס צניחה וקורס מש"קי מרגמות. ‏ את פעילותו המבצעית החל שלמה בתקופת הרגיעה היחסית שלאחר מלחמת ‏ ההתשה. בין קורס לקורס הספיק שלמה לשרת הן בסיני ובתעלה, הן ברצועת ‏ עזה והן בגבולנו המזרחי עם ירדן. כוחות פיזיים ונפשיים נדרשו ממנו כדי לעבור ‏ את שירותו הצבאי, והוא ידע להשקיעם בהקרבה ומתוך הכרה והשלמה עם ‏ המאמצים להם נדרש.‏

את הקטע היפה של שירותו ראה בקורס הקצינים - יפה, כיוון שהיווה לגביו ‏ אתגר וכיוון שמצא בקורס חברים רבים שהיו לרוחו. בקורס זה התבלט, כמו ‏ בהזדמנויות אחרות, בעיקר בשל היותו חבר ומנהיג, שאפשר לסמוך עליו.‏

לאחר שהשתחרר, החל שלמה לעבוד בסוכנות היהודית, מתוך כוונה שיוכל גם ‏ להתחיל ללמוד בטכניון. במהרה נקלט במקום העבודה, התקדם מהר ויועד לו ‏ תפקיד מרכזי ההמשך דרכו. ‏

בי' בתשרי, מוצאי יום הכיפורים, תשל"ד הגיע צו הקריאה לביתו. שבועות ‏ מעטים קודם לכן סיים שרות מילואים ראשון כסגן בבקעת הירדן. את חפציו ‏ הכין מבעוד מועד. הפסיק את הצפייה במשחק גמר גביע אירופה בכדורסל ‏ ובבקשה "אימא, תחזיקי מעמד" נפרד מאמו, שנותרה בבית לבדה, אחרי שגם ‏ אביו וגם אחיו נקראו מהבית בשל המצב.‏

מכתבו הראשון הגיע שבוע לאחר תחילת הקרבות. כל אותה עת היה שלמה ‏ עסוק בקרבות הגורליים בחזית הדרום, כשהיעד העיקרי של יחידתו היה לחלץ ‏ נפגעים תחת אש. לכל זאת לא היה כל זכר במכתב הראשון ולא באלה שבאו ‏ אחריו. במכתבים שהגיעו כמעט כל יום, התרכז שלמה בנושאי "דיאטה" והשמנה, ‏ גילוח ולבנים, שחמט, שבת וחג סוכות. ‏

בשבוע השני השתתף שלמה בראש מחלקת מרגמות בקרבות ההכרעה, שנועדו ‏ לתקוע טריז בין הארמייה המצרית השניה לארמייה השלישית. יום לפני הפסקת ‏ האש הגיעה הבשורה המרה על מותו של שלמה ארבעה ימים קודם לכן.‏ שלמה נהרג ביום שישי, כ"ג בתשרי, תשל"ד (19.10.1973) בעמדו חשוף בזחל"ם ‏ כדי לטווח את מרגמותיו. רסיסיו של פגז, שנפל בקרבת רכבו, שמו קץ לחייו. ‏ חיים שסיומם בהובלה של מחלקה לקרב, אשר מלבד מפקדה לא נפגע בה איש - ‏ הרבה תודות למפקד.‏
 
נרות שהודלקו לזכר שלמה אילני:

נר זכרון
בית הספר הריאלי העברי בחיפה
 
נר זכרון
גלי חנוכה  2020
 
נר זכרון
  2019
היום, 8/8/19, יערך מפגש מחזור נ' בבית בירם, לציין 50 שנה לסיום לימודינו. אדבר בו, בין ח"י הנופלים, ואדליק כעת נר לזכרו. תנצב"ה
 
נר זכרון
עמוס גרבצקי  2018
 
נר זכרון
אריאל קרוון  2013
ישבנו בכתה זה לצד זה ,שני בני מזל תאומים
 
נר זכרון
מיכה קרמר  2012
 
נר זכרון
מיקי אילני  2009
20/06/09 טריאתלון ילדים הגדול ביות ר בארץ - על שמך