בן אילנה ואברהם

בוגר מחזור נ"ד (תשל"ג, 1973)
בוגר הפנימייה הצבאית - מחזור י"ט

נולד (3/10/1955) בהאון

שירת כמפקד פלוגה בסיירת שקד
מספר אישי בצה"ל: 2205145

נהרג בקרב בלבנון (8/6/1978)

הובא למנוחת עולמים בבית העלמין הצבאי בהר הרצל, ירושלים
בן 23 בנופלו

צפייה באתר אינטרנט לזכר ניר זהבי

בו אברהם ואילנה. נולד ביום י"ז בתשרי תשט"ז (3.10.1955) בקיבוץ האון.‏

כשהיה בן שש עברה משפחתו לירושלים, והוא התחיל את לימודיו היסודיים ‏ בבית הספר "בית הכרם".‏ לאחר שנתיים עקרה משפחתו לחדרה, שם המשיך וגם סיים את לימודיו ‏ היסודיים בבית הספר "קפלן". ‏ לאחר מכן התקבל לפנימייה הצבאית שבחיפה, שם השלים את לימודיו ‏ התיכוניים במגמה ביולוגית.‏

מטבעו היה ניר חברותי מאוד, מעורה בחיי החברה בפנימייה ומתלמידיה ‏ המרכזיים. חוג ידידיו היה רחב והכול אהבוהו בזכות עליזותו, חביבותו ומשום ‏ שהיה חבר למופת, המוכן תמיד לעזור לזולת. ‏

בתום לימודיו בפנימייה יצא ניר לטיול באירופה.‏

בתחילת נובמבר 1973 התגייס ניר לחיל הצנחנים ונשלח לסיני כחייל מן השורה. ‏ לאחר מכן שירת בצפון הארץ ונטל חלק במלחמת ההתשה עם הסורים.‏ ניר עבר קורס מ"כים. ביולי 1974 סיים קורס קצינים. במסגרת תפקידיו שימש ‏ כמדריך בקורס קצינים, כמפקד מחלקת טירונים, כמדריך תול"ר, כקצין מבצעים ‏ בחטיבת הבקעה ומ"מ קצין אג"מ. כמפקד בסיירת "שקד", ולאחרונה כמפקד ‏ פלוגת טירונים בגדוד 50.‏

הוא היה קצין מעולה ומידת אחריותו ודרך מילוי התפקידים שהוטלו עליו היו ‏ לשם דבר ביחידה. פקודיו אהבו אותו בזכות יחסו האנושי ובזכות חוש הצדק ‏ וההגינות שהנחוהו בהתנהגותו עמם. במהלך שירותו נרקמו בינו לבין רבים ‏ מאנשי היחידה יחסי חברות, ואט אט נאסף סביבו מספר רב של חברים ‏ שאהבוהו, כיבדו אותו והעריכו אותו, כאדם, כחבר, כקצין וכמפקד.‏

בנובמבר 1975 סיים את שירותו הסדיר והתנדב לשירות קבע. באפריל 1978, ‏ לאחר שהשתתף במבצע ליטאני ביקש לצאת לחוץ לארץ כדי לבקר את משפחתו ‏ שעשתה בצרפת, עקב תפקידו של האב כשליח אגרקסקו במרסי. בקשתו אושרה ‏ והוא בילה עם משפחתו שם כחודש ומחצה. ‏ עם שובו, חזר לתפקידו בצבא וכארבעה ימים לאחר מכן, ביום ד' בסיוון תשל"ח ‏ ‏(9.6.1978) נפל בקרב בדרום לבנון. הובא למנוחת עולמים בבית העלמין הצבאי ‏ שבהר הרצל בירושלים. השאיר אחריו הורים, שני אחים ואחות. ‏ לאחר נופלו העניקו לו דרגת סרן.‏

בהספידו את ניר אמר מפקד החטיבה: "ניר היה מאלה שבשעת מבחן כל אחד ‏ רצה אותו לידו. ניר היה מאלה שאפשר היה לסמוך עליו במאת האחוזים. כשידעו ‏ שיש משהו שקשה לעשותו, היה זה ניר שנבחר להיות הראשון. אני מאמין ‏ שבפעולה שניר לקח בה חלק, מנענו אבדות, ואולי זה שכרנו למרות שהתשלום ‏ הוא כבד..."‏ מפקד הגדוד כתב: "בתקופה האחרונה פיקד ניר על פלוגה בגדוד ומילא את ‏ תפקידו זה בצורה מעולה, תוך גילוי דוגמה אישית למופת. אין לתאר במלים את ‏ הצער והיגון הקודר בו שרויה היחידה מאז מותו של ניר..."‏

מפקדו בקורס קצינים הקדיש את החוברת 'האדם והמלחמה', שהוצאה בשנת ‏ ‏1981 לזכרו של ניר, וכך כתב: "בדמותו של ניר שלובים היו חיוניות ומרץ בלתי ‏ נלאים, העזה ואומץ ויכולת הגות ומחשבה מבוגרת ופורייה, והוא שימש לי, ‏ הקשיש ממנו, מודל ודוגמה של הקצין הצעיר בצה"ל".‏ אל"מ נווה