בן מרים ורפאל

בוגר מחזור ס' (תשל"ט, 1979)
בוגר הפנימייה הצבאית - מחזור כ"ה

נולד (1/5/1962) בקריית ביאליק

שירת כמפקד מחלקה בצנחנים
מספר אישי בצה"ל: 3347442

נהרג בקרב בדרום לבנון במלחמת לבנון (מבצע "שלום הגליל"),
(12/6/1982)

הובא למנוחת עולמים בבית העלמין הצבאי בחיפה
בן 21 בנופלו

צפייה באתר אינטרנט לזכר יוחנן גבע

בן מרים ופאול, נולד ביום כ"ז בניסן תשכ"ב (1.5.1962) בקרית ביאליק.‏

התחיל את לימודיו בבית הספר היסודי "זכרון יוסף" בחיפה ולמד בו חמש שנים. ‏ כשעברו הוריו לראשון לציון המשיך שם את לימודיו וסיים את חטיבת הביניים. ‏ אחרי כן עבר לפנימיה הצבאית שליד בית הספר הריאלי. יוחי נמנה עם טובי ‏ התלמידים בפנימיה. הוא התבלט בתושייתו, ברוח ההתנדבות שלו וביושרו ‏ האישי. בתעודת הגמר שלו ציינו מוריו: "אם תמשיך בדרך זו תגיע להשגים נאים ‏ בצבא".‏

בנובמבר 1976 התגייס לצה"ל ושירת בחיל הצנחנים. כמקובל לגבי בוגרי הפנימיה ‏ הצבאית הועלה לדרגת רב"ט ביום התגייסותו לצבא. יוחי היה יכול לחסוך ‏ מעצמו את אימוני הטירונות המפרכים, מכיוון שסיים בהצלחה את הפנימיה ‏ הצבאית, אולם העדיף להסיר משרווליו את סימני דרגתו ולעבור שנית את ‏ מסלול האימונים. ‏

בפברואר 1981 הועלה לדרגת סמל ונשלח לקורס קצינים, שאותו סיים באוקטובר ‏ אותה שנה, והועלה לדרגת סג"ם. הוצע לו לשרת כמדריך בבית הספר לקצינים, ‏ אבל יוחי, נאמן לדרכו, העדיף לחזור ליחידתו ולשרת בחיל הצנחנים. ‏

כשפרצה מלחמת שלום הגליל עלה לחזית בלבנון והוביל את יחידתו למסלול ‏ קרבות. ‏

ביום כ"א בסיוון תשמ"ב (12.6.1982) לחם בראש יחידתו במבואות בירות. הוא ‏ נפגע ונהרג בקרב. בן 21 היה במותו. לאחר נופלו הועלה לדרגת סגן. ‏

יוחי הובא למנוחות בבית הקברות הצבאי בחיפה. השאיר אחריו הורים, אח ‏ ואחות. ‏

שר הבטחון אריאל שרון כתב עליו במכתב תנחומים למשפחה: "סגן יוחנן גבע ‏ נתן את חייו למען מולדתו. הוא נפל בין ענב לשמאלן שבלבנון. דרכו הייתה דרך ‏ ההתנדבות, האומץ וההקרבה. הוא ביצע כל תפקיד על הצד הטוב ביותר. היה ‏ חבר נאמן, בעל מזג נוח וחיוך שלא סר מעל פניו".‏ מפקד יחידתו כתב עליו למשפחתו: "יוחי נפל בלכתו ראשון, מוביל את הפלוגה. ‏ בנופלו הותיר לנו צוואה להמשיך בדרך זו, דרך ההתנדבות, האומץ וההקרבה, כדי ‏ לבצר את בטחון העם. יוחי אתנו תמיד בצחוקו, במזגו השובב, בעבודתו הקשה ‏ והטובה, ובעיקר בחברותו".‏ חבריו מפלוגת ה"עורב" שעליה פקד כתבו למשפחתו: "יוחי נפל בלכתו ראשון, ‏ מוביל את הפלוגה בקרב, מבטו קדימה וראשו מורם. בגבורתו, במסירותו, ‏ בדבקותו במטרה ובאומץ ליבו מסמל יוחי את היפה שבנוער שלנו. במותו התווה ‏ לנו דרך בה ננסה לדבוק. אנו, חבריו, חייליו ומפקדי פלוגת העורב נזכור את רוחו ‏ תמיד. דמותו עומדת לנגד עינינו, חיוכו הנצחי ורוחו השמחה, שמעתה חסרים ‏ אנו".‏