בן חיה ומאיר

בוגר מחזור כ"ט (תש"ח, 1948)

נולד (26/9/1930) בחיפה

שירת כאלחוטאי בחטיבת הנגב, בפלמ"ח
מספר אישי בצה"ל: 17087

נהרג בקרב בחזית הדרום במלחמת העצמאות,
(3/6/1948)

הובא למנוחת עולמים בבית העלמין הצבאי בנחלת יצחק
בן 18 בנופלו

בן מאיר וחיה. נולד בד' בתשרי תרצ"א (26.9.1930) בחיפה. ‏

למד בבית הספר העממי בקריית מוצקין ואחר כך בבית הספר הריאלי בחיפה. ‏ בעל בקיאות מרובה במתמטיקה ופיסיקה ובמדעים המדויקים בכלל. התעניין ‏ מאוד בגיאוגרפיה. ניחן בתפיסה מהירה שעוררה השתוממות המורים. ‏ הייתה לו נטייה מיוחדת למכניקה ולהרכבת מכונות. ‏

גבה קומה, נאה, מכונס בתוך עצמו וחולם, ועם זה שופע חדווה. ‏ בן לאב תורני משכיל, ספג מילדותו אהבה מיוחדת לחקר הלשון העברית. כל ‏ שיחת חולין שלו הייתה מתובלת פסוקי חן, חידודים נאים והברקות. ער לכל ‏ המתרחש ביישוב. רעיון "קיבוץ גלויות" העסיקו ביותר. ‏

ב25- באפריל 1949 גמר את בית הספר הריאלי ובו ביום יצא את חיפה כבוגר ‏ מגויס. עם גרעין "הצופים" נשלח להכשרה חקלאית לקבוצת שילר. לפני יציאתו ‏ היה מצר ודואג להוריו, כי יחיד היה להם, אולם התעלם מפקודה ששחררה אותו ‏ מתפקיד קרבי וביכר לצאת לחזית. להוריו כתב "מאי שם": "עצם הימצאי כאן ‏ כנגד געגועיהם וגעגועי גם יחד".‏

עם קום המדינה התייצב לפלמ"ח, חטיבת "הנגב", ושירת בשורות, רוחמה ונירים. ‏

בקרב על אשדוד בכ"ה באייר תש"ח (3 ביוני 1948) שימש כאלחוטאי. בשעת ‏ הנסיגה התאונן על כאב ראש ומפקדו דרש ממנו להשאיר את מכשיר האלחוט, ‏ אך הוא סרב, כי לא רצה להפקירו בידי האויב.‏ מקרב זה לא חזר. עצמותיו שנאספו לאחר זמן הובאו למנוחת עולמים, יחד עם ‏ עצמות חבריו שנפלו באותו קרב, בבית הקברות הצבאי בנחלת יצחק ביום ב', ‏ ט"ו במרחשוון תש"י (7 בנובמבר 1949).