סגן דוד ציפין (דודו) זכרו לברכה
בן עליזה וזאב

בוגר מחזור נ' (תשכ"ט, 1969)

נולד (29/4/1951) בחיפה

שירת כקצין בחיל התותחנים
מספר אישי בצה"ל: 2083189

נהרג בקרב בחזית תעלת סואץ במלחמת יום הכיפורים,
(7/10/1973)

הובא למנוחת עולמים בבית העלמין הצבאי בחיפה
בן 22 בנופלו
מעזבונם
לחצו על שם הקטגוריה כדי לצפות בתכנים:
הדליקו נר זיכרון בדף זה
 
סיפור חייו:
דוד נולד ביום 29 באפריל 1951 בחיפה. קראנו לו דודו. על שם החיבה הזה ‏החלטנו נילי אחותי ואני עוד ימים רבים לפני שנולד, באחד הלילות בהם ‏התקשינו להירדם וערכנו תכניות לעתיד, כאשר יולד אחינו הקטן. במשך שלושת ‏החודשים הראשונים לחייו בילה דודו את רוב הזמן בצרחות, אולם אחרי תקופה ‏ההסתגלות הזו הפך להיות תינוק שקט וחמוד והביא לנו עונג רב. בהיותו כבן ‏שנתיים אהב להאזין לתקליטים, והיה מבלה שעות רבות ליד הפטיפון. לימדנו ‏אותו להפעיל את הפטיפון, והוא נהג לעמוד על כסא ליד הרדיו ולהניח את ‏התקליטים לפי בחירתו. לא ידענו כיצד להסביר את התופעה שהוא הכיר כל ‏תקליט מבין עשרות התקליטים שבארון, שצורתם הייתה זהה לחלוטין. חברי ‏נהגו לבוא ולחזות ב"גאון" הקטן שהיה מעיף מבט בתקליט ומיד מכריז על שמו.‏

דוד היה קשור לבית כמו כולנו, וסירב ללכת לגן הילדים. אנו זוכרים אותו עומד ‏בפתח הדירה ומכריז בלהט: "אני מן הבית הזה לא אזוז...". לבית הספר הלך ‏ברצון. הוא למד תחילה בבית הספר "גאולה", שהיה סמוך לבית, אולם השתעמם ‏שם ולכן העבירו אותו ההורים לבית הספר הריאלי. גם כאן היה תלמיד מצטיין ‏לאורך כל הדרך. היינו גאים בתעודות שהיה מביא הביתה. הצלחתו לא העבירה ‏אותו על דעתו: הוא היה ילד צנוע והקפיד תמיד "להיות בסדר" בכל. דוד היה ‏פעיל בתנועת הצופים וניכר מן הדברים שכתבו עליו חניכיו, שגם בתנועה תרם ‏ככל יכולתו ושרת בנאמנות. על הצטיינותו בלימודים הוענקו לו פרסים רבים ‏ולבסוף אף זכה להיות חתן פרס בירם. בטקס ציון יובל בית הספר ברך דודו בשם ‏מחזור היובל לצדו של דוד בן גוריון. שמחנו באושרו ובנחת שגרם להוריו.‏

דודו אהב תורה לדעת, ואחרי לבטים רבים החליט להצטרף לעתודה האקדמאית, ‏כדי שיוכל להמשיך בלימודיו. הוא למד במכון למתמטיקה באוניברסיטה העברית ‏בירושלים, והישגיו שם היו לשם דבר. הוא הצטיין בכל השטחים וציוניו היו מן ‏הגבוהים ביותר הזכורים מזה שנים במכון למתמטיקה. את הלימודים לתואר ‏‏"בוגר" במתמטיקה סיים בהצטיינות יתירה ונשקף לו עתיד מזהיר במדע. הוצע לו ‏לדחות את שירותו בצבא ולהמשיך במסלול ישיר לתואר "דוקטור", אולם הוא ‏החליט לשרת מיד ולמלא חובתו. הפצירו בו לעסוק במתמטיקה במסגרת שירותו ‏הצבאי, אבל הוא נשא עיניו ליחידת שדה. לפני לכתו לקורס מ"כים התגלה פגם ‏בבריאותו, והוא נפסל מלשרת ביחידה קרבית ונשלח לקורס לחילות לא קרביים. ‏במשך שנה תמימה עשה מאמצים לשנות את החלטת הרופאים ולבסוף ניצח, ‏חזר ועבר קורס מ"כים לחילוץ קרביים ואחר כך קורס קציני תותחנים. הוא בחר ‏לשרת בתעלת סואץ והעדיף את חיי השדה על תפקידי הדרכה בבסיס במרכז ‏הארץ. דודו היה קצין תצפית קדמי כאשר פרצה מלחמת יום הכיפורים ולחם ‏במסגרת כוח שריון ליד התעלה.‏

הוא נפל בקרב ביום ראשון, י"א בתשרי תשל"ד. כל חייו בנה, יצר ותכנן תכניות ‏לעתיד. מעולם לא חי חיי רגע. והנה בשעה שיכול היה להתחיל ליהנות מפירות ‏עמלו נגדע באיבו.‏

(המשפחה)
 
נרות שהודלקו לזכר דוד ציפין:

נר זכרון
בית הספר הריאלי העברי בחיפה
 
נר זכרון
רון אירמאי
חבר ילדות קרוב מאוד.
 
נר זכרון
מירי ציפין-סגל
בת-דוד, בשמה ובשם כל בני משפחתה
 
נר זכרון
עמוס גרבצקי
 
נר זכרון
אבנר בר-אילן
החברים זוכרים
 
נר זכרון
רון אירמאי
דודו הוא אבדה מן הקשות, בעלות המשמעות והראשונות שחוויתי בחיי עד כה, וכיום אני חש ביתר-שאת את משמעותה - האישית-פרטית, הלאומית והכללית. אך השנים המעצבות שלנו, שחווינו יחד בחיינו המלאים כל-כך עד לנפילתו במלחמה, נותרו חקוקות בנשמתי ומחוללות בהשראתן - ובמידה רבה בהשראת אישיותו המיוחדת והמאירה כל-כך של דודו - חלק ניכר מפעילויותי במישור האישי, המקצועי והציבורי.
אני בוש בכך, שלא שמרתי קשר עם המשפחה הכואבת את מותו עד היום, אך זכרונו לא מש ממני מעולם ואני נושאו באהבה ובצער תמיד.
שלכם בבקשת סליחה ומחילה, אף שאיני ראוי לה מכם,
רון אירמאי, חבר לעולם
 
נר זכרון
אריאלה רוזנברג (רדלמן)
הייתי שכנתו ובת המחזור של דוד ציפין.
דוד היה בחור מחונן וטוב לב. נפילתו היא אבידה גדולה למשפחתו ולמדינת ישראל.
יהי זכרו ברוך!
 
נר זכרון
תמיר אילת אופיר ליאור ואיתי אבידור